כשהוצאתי את האוטו מהחניה, הגנבתי אליה מבט. היא נראתה כל כך מושכת, כל כך סקסית.
הנחתי יד על הרגל שלה, מושך לאט את החצאית כלפי מעלה, מגלה חושף את הברך, ונוגע עם האצבעות בעור החשוף שלה.
תוך כדי נהיגה, התחלתי ללטף את הירך שלה בעדינות, עולה בהדרגה למעלה.
היא השמיעה אנחה קטנה, רומזת להמשיך.
המשכתי.
לאט לאט היד שלי המשיכה לעלות, להיכנס אל הירך הפנימית, למשוך את החצאית יותר למעלה.
היא נאנחה שוב, ופישקה את הרגליים, מקלה עליי את הגישה. התקרבתי אל התחתונים שלה, מרגיש את הבד בקצה האצבעות.
היד שלה נשלחה אל המכנסיים שלי, מלטפת, מוודאת שאני קשה, ומקשה אותו יותר.
נגעה לרגע קצר ואז עזבה.
פתחה חלון והדליקה סיגריה, והסתדרה בנוחות, עיניה מצטמצמות בהנאה.
התחלתי ללטף אותה מעל לתחתונים, מרגיש את הרטיבות, מדי פעם מגניב אצבע פנימה לליטוף קצר.
היא הזיזה את היד שלי הצידה, הניחה אותה על הזין שלי, ובזמן שאני מלטף אותו דרך המכנסיים, הורידה את התחתונים שלה, וחזרה לתנוחה הקודמת, מניחה אותם על הרגל שלי.
"עכשיו תמשיך".
משהו בטון המצווה שלה גרם ליד שלי לזנק בחזרה למקומה. ורעד עבר לי בגוף, בזמן שחזרתי ללטף אותה.
החדרתי אצבע לתוכה, והתחלתי לזיין, מחדיר את האצבע יותר ויותר עמוק.
הוצאתי לרגע את האצבע וקירבתי אותה אל שפתיי, והחדרתי אותה לפי, יונק בתאווה, מתרגש, נותן לה לראות כמה אוהב את הטעם, את הגוף שלה. והחזרתי אותה אליה.
היא שלחה את היד שלה ופתחה את המכנסיים שלי, שולפת את הזין הקשה שלי החוצה ומלטפת אותו.
ואז עוזבת, משאירה אותי קשה ומשתוקק, חשוף באוויר.
כשהתקרבנו לרמזור, עזבתי אותה כדי לכסות את הזין שלי, אבל היא סטרה על ידי, אומרת: "תשאיר אותו".
שוב הטון המצווה הזה, שמראה לי שהיא ב- mood, ששולח צמרמורות בגוף שלי.
****
כשנכנסנו הביתה היינו שקועים בנשיקה עמוקה עוד לפני שהדלת נטרקה.
מרגיש את הגוף המגרה שלה נלחץ אלי, את השדיים שלה נמחצים אל החזה שלי.
היא הניחה את ידיה על כתפיי, ודחפה למטה.
הבנתי.
נתתי לידיים שלה לדחוף אותי, מכסה את גופה בנשיקות בדרך למטה, וירדתי על הברכיים.
מביט למעלה אליה, עיניי בעיניה, היא משכה את החצאית כלפי מעלה, ובניד ראש קטן סימנה לי... לא הייתי צריך יותר.
עצמתי את העיניים ונצמדתי אל הכוס שלה, לוקח נשימה עמוקה, ארוכה, מתמכרת, והתנשקתי איתו צרפתית, בעדינות, ואז חזק יותר, מחדיר את הלשון, נרטב. מלקק את הדגדגן בתנועות ארוכות, איטיות.
היא נשענה לאחור על הקיר, מפשקת רגליים, וכשהאגרוף שלי מתהדק על התחתונים שלה שהבאתי מהאוטו, התמסרתי.
לגופה, לעונג שלה, לתחושה שלה.
מדי פעם פותח עיניים ומביט אליה למעלה, רואה אותה מסתכלת עליי, אוהבת אותי ככה, מפנק, על הברכיים, מאוהב. מתמסר.
"תתפשט" היא אמרה, שוב בטון המצווה הזה שמקפיא אותי, שעוצר את נשמתי, שכל פעם שהיא משתמשת בו, אני יודע:
מה שהיא רוצה, ייקרה.
מה שהיא תגיד, אני אעשה.
בתנועות חפוזות, בלי להזיז את הפה מהכוס שלה, את הלשון מהדגדגן שלה, הורדתי את הבגדים והנעליים.
וכך, ערום, מרוגש, על הברכיים, מסתכל אליה למעלה,
מרגיש חשוף כל כך, מרגיש את העוצמה שלה, מרגיש... נשלט. מתמסר.
רוצה עוד. שתגיד לי. לא חשוב מה.
מעביר את הלשון בין הכוס לדגדגן, מתכוונן אל התנועות שלה, אל הגניחות שלה, המתחזקות, מגביר את הקצב,
נרעד תחת מבטה כשהיא מסתכלת אליי למטה, יודעת שהיא יכולה עכשיו הכל, שאני שלה, ובשבילה,
שהיא שוב הביאה אותי למצב הזה,
שהכול אפשרי,
שהכול מותר.
שמה שהיא רוצה ייקרה.
ואז היא מניחה יד על הראש שלי, ומצמידה אותי אליה, גונחת בעוצמה,
ואני מגביר עוד, את הקצב, את העוצמה, מחדיר את הלשון עמוק.
החצאית נופלת ומכסה אותי. אני נשאר כך רגע, בתוך החצאית שלה, ואז מרים אותה,
התחתונים עדיין ביד שלי - אני יודע שהיא אוהבת לראות אותי ככה.
לראות אותי ערום, על הברכיים, לראות אותי מסתכל אליה למעלה, לראות בעיניים שלי שאני שלה.
שאני עד הסוף שלה. שאני מוכן לעשות הכול. שאני מוכן שתעשה בי הכול.
שאני שוב במצב הזה.
והיא מתקרבת, אני מרגיש שהיא מתקרבת, מרגיש בתנועות שלה, בגניחות שלה, בעוצמה שבא היא מצמידה את הראש שלי אליה,
גורמת לי להרגיש קבור בתוכה, מוצף בה, וזה מגיע..
היא גומרת בצעקה, מחזיקה אותי צמוד אליה עוד רגע... מתנשפת... וגולשת על הקיר לישיבה.
אני יודע שהיא מרטיבה עכשיו את הרצפה.
אני יודע שאם היא תגיד לי... אני אעשה הכול.
היא מניחה יד על הלחי שלי, ומחייכת. "אתה טוב, אתה יודע?" "תודה," אני מחייך, "אני שמח שאת מרגישה ככה." היא מקרבת אותי אליה, מחבקת, "תכננתי גם להסתובב, רציתי שתלקק אותי מכל כיוון, אבל לא הייתי מסוגלת לעצור אותך."
"את יודעת שאעשה את זה בשמחה מתי שרק תבקשי," אני מחייך אליה.
יד אחת שלה מלטפת אותי, לוקחת את התחתונים שלה שלא עזבתי, ומלטפת אותי איתה.
מלטפת את הגוף הרועד שלי, את הזין הקשה שלי.
****
אני יודע שלא אגמור היום, אבל לפחות אני איתה.
לפני 14 שנים. 23 בספטמבר 2010 בשעה 21:57