אמיתית או מיתולוגית

היא רכה, נשית.
אני רק חושבת על המפגש איתה ונעים לי בגוף.
מחכה לי עירומה, ישובה על הברכיים, גוו זקוף וידיים רועדות.
העיניים מכוסות.
אני חושבת שאטעה אותה ואשים בושם גברי, ההוא שמריח טוב עליי One 1 Million
זה יבלבל אותה. אני אהנה לראות אותה זזה באי נוחות.

אדליק סיגריה, ואאפר לה בכף היד. אחרי הכל היא רוצה שאשתמש בה.

"לא נעים לך נכון?
לא כך רצית שייעשה בך שימוש. את בכלל לא יודעת אם זו אני או שאולי שלחתי אותו במקומי.

אויש מתוקה, למה את בוכה?"

אני אלקק את הדמעה המיותמת ועל הדרך אנגוס לה בשפה התחתונה שמשורבבת בהתרסה.

"אין לך פני פוקר, רואים עלייך שאת מנסה להבין מי איתך בחדר."
אעביר את ציפורניי על החזה הכבד שלה ואראה את החיוך מתרומם לו לאט בהבנה.
סטירה תעיף את פניה לשמאל.
"כי בא לי, לא באמת עשית משהו לא הולם."

דחיפה קלה והיא על הגב.
מתיישבת על פניה.
המראה מזכיר גן משחקים ואני לא שיחקתי הרבה זמן.