סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיתית או מיתולוגית

אין ספק ש..
זוהי שקיעתה של הזריחה
לפני 13 שנים. 27 באוקטובר 2011 בשעה 10:45

יש לי כל כך הרבה דברים שעוברים לי בראש.
אני חווה תקופה מוזרה.
מגלה את עצמי מחדש, בעיקר כי איבדתי את הדרך.
את הזהות שלי.
נראה לי שאני צריכה פסק זמן חברתי.
אולי זה יעזור.
מרגישה מרוקנת, לא איכפתית, לא חברותית.
תקופה מוזרה, כבר ציינתי?

איפה שביל האבנים הצהובות כשצריך אותו?






שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - תיזהרי על הנעליים, העקבים האלה לא באים טוב על דרך האבנים הצהובות..
הייתי שם.
}{
לפני 13 שנים
browneyes​(נשלטת) - את לא צריכה את השביל מוכן... כל הכיף (בליווי קצת לא כיף) זה לסלול אותו לעצמך- אם יש משהו שהבנתי לאחרונה זה זה.

בהצלחה!
לפני 13 שנים
מישלי - אני לא חושבת שאיבדת את הדרך.
נראה לי שחלק מ"מגלה את עצמי מחדש", הוא למצוא שיש דרכים שעוד לא פסענו בהן, שהיו נסתרות וכלל לא ידענו שהן קיימות.
וכשלראשונה פוסעים בה (או עומדים) או אפילו רק רואים אותה, אז גם מגלים חלקים חדשים בזהות העצמית.

הכי חשוב שתמשיכי לאהוב אותך, גם את החלקים החדשים שנולדים.

* גם אני חושבת שזו תקופה מוזרה...
* אלו לא הנעליים של בטי ?

אוהבת המון }{
לפני 13 שנים
ונילו - תסלחי לי על הקלישאה, אבל לפעמים צריך ללכת לאיבוד בשביל למצוא מחדש את הדרך, או ליתר דיוק, למצוא דרך חדשה.

ואם כבר אמרת "תקופה מוזרה", אז זה בדיוק מה שזה, תקופה, כלומר משהו זמני שלאחריו תהיה תקופה אחרת, שאאחל לך שתהיה רק יותר ברורה, טובה ונפלאה.

ולא פחות חשובה היא העובדה שלאורך חייך הקפת את עצמך באנשים שאוהבים אותך וישמחו לעזור או להושיט לך יד וחיבוק. גם בזמן המסע אל הלא נודע וגם לאחריו.
}{

רק אושר!
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י