סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיתית או מיתולוגית

אין ספק ש..
זוהי שקיעתה של הזריחה
לפני 13 שנים. 19 בנובמבר 2011 בשעה 22:09

תגידו לי, החיים צריכים להיות כל כך קשים?

מוזר, אתמול השתחרר לי משהו בנשמה, שלא ידעתי שהוא קיים בכלל.
ופתחתי את הפה ואמרתי את כל מה שישב לי על הלב, אמנם לא לאדם הנכון, אבל בהחלט לאדם שאוהב אותי.
ומאז, מאז אני פשוט לא מפסיקה לבכות.

עצבות.
היא בעצם כמו מפלצת שצריכה לאכול כל הזמן.
והיא אוכלת אותי. מבפנים.
ואני מדממת החוצה בבכי.

איך מתמודדים עם זה?
החיים באמת צריכים להיות כל כך קשים?

רז78{מלאך שחור} - .... פשוט מתמודדים עם זה כי אין דרך אחרת.... כמה אפשר לברוח מכאב?
העצבות בסופו של דבר תעזוב אותך והבכי יפסק... הקשת שלך תופיע ותכריז בגאון על ימים יפים שניצבים בפנייך.... והכאב הזה, הכאב הזה כבר לא יחזור, כבר לא יהיה שם כדי לאכל אותך.

לפעמים צריך להשבר כדי להבנות מחדש, אין דרך אחרת... הלוואי והיתה.

}{
לפני 13 שנים
Artemis^ - שופכים. וזה בסדר לשפוך וזה גם בסדר לבכות את זה. ואת מוזמנת לחייג בכל עת.
}{
לפני 13 שנים
'רוח הקודש'{הערפד הלבן} - הלו...הלו....
אני לא מוכנה לקרוא ממך פוסטים קשים כאלה!!!
מהר לאסוף את עצמך חזרה
}}{{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י