לפני 12 שנים. 4 בספטמבר 2012 בשעה 18:46
אמנם אנחנו מכירים שנים, אבל פתאום ניצוץ של רומנטיקה.
החבר הטוב שלי..
זה שתמיד החשבתי לסוג של אח גדול שאף פעם לא היה לי.
זה שהחזיק לי את השיער אחרי הקפצות של טקילה זולה.
זה שלקח אותי לסבתא כשהיא הסתבכה עם השלט של הטלוויזיה.
זה שחיבק כשהאבא ה"מוצלח" שלי שכח להתקשר לאחל לי יומולדת.
זה שתמיד ניסה לומר לי שהוא מרגיש..
זה אותו אחד שגורם לי לתחושת ביטחון.
שמראה לי שלראות עתיד יחד זה לא כזה מפחיד.
שלוקח אותי בגאווה לארוחות ערב אצל ההורים.
שמחבק אותי כשאני מתעוררת באמצע הלילה.
שמנשק בדיוק אבל בדיוק איך שאני אוהבת.
שנוגע לי בלב.
שאני מתאהבת בו לאט ומהר.
זה שהיה לי מתחת לאף ואני לא שמתי לב.
