לפני 15 שנים. 16 בדצמבר 2009 בשעה 6:20
המבט שהיה לך אתמול בבוקר כשהתעוררת פשוט לא עוזב אותי
אני מתארגנת לעבודה, מתרוצצת כמו עכברה להספיק ולעשות הכל ומהר כי לא יכולתי לצאת מהמיטה בזמן כשאתה שוכב לידי
ואתה עם מבט של ילד מרוצה שקיבל את מה שרצה. מבט תמים ועוטף, כזה שעשה לי לקפוץ ולחבק אותך עוד כמה רגעים לפני שאני הולכת והגביר את החיוך המרוצה שלך
ניסיתי לחשוב מה קל יותר, לקום כשאתה עוד שוכב לך בתוך המצעים שלי או כשאתה יוצא מהבית לפני ואז.. אין לי הרבה מה לעשות במיטה וגם אני נאלצת להתחיל את היום
נראה שאצטרך לבחון את זה עוד כמה חודשים.. שנה... ואחזור עם תשובה