לפני 14 שנים. 19 בדצמבר 2009 בשעה 20:30
אני קוראת לא מעט בלוגים של חברי הכלוב ולמרות לכולנו אוהבים להגיד שכולם פה דפוקים ומפגרים וכו'
אין לי מילה אחרת מאשר... קנאה
אני לא יכולה שלא לקנא באנשים שבאמת יכולים להעלות על הכתב את מה שהם מרגישים
לכתוב הכל מבפנים. את התחושות והכאב. את כל מה שבאמת מציק, משמח, מרגש...
ולא, אני לא יכולה להסכים עם "כשרון הכתיבה" בעניין זה, זה הרבה מעבר לדעתי
זאת היכולת הזאת להבין מה אני מרגישה. זה כל כך הרבה
הרי כולנו מרגישים דברים. יש מי שפחות ומי שיותר.. כולנו שמחים, עצובים, כואבים, נרגשים..
השאלה היא באמת האם כולנו יכולים לשבת עם עצמנו או עם מישהו ולפרק את הרגש הזה, להבין אותו באמת ?
אז איך באמת עושים את זה? איך באמת מפרקים את התחושות הללו? איך יודעים להסביר שככה אני מרגישה, שזאת התחושה?
מישהו?
