חזרתי מהטאבו, פעם ראשונה שלי במועדון הזה, רשמיי;
מבחינת גודל ציפיתי למשהו גדול יותר, אבל המקום בהחלט גדול יותר מהדאנג'ן החדש\ישן.
אנשים יפים, בגדי פטיש ניצפו פה ושם, לשמחתי הרבה. הזכיר לי את ימי הדאנג'ן בקטע שאם לא הגעת עם הבגדים הנכונים הכנס רק עם תחתונים.
אזור משחקים ענק (מבוך), אבל עם מעט צעצועים לפחות לפי מה שראיתי בסקירה שיטחית.
חוקים מאד נוקשים, למשל: הוצאת טלפון -> הועפת מהמועדון ללא החזר כספי.
בניגוד לזכרון שלי מימי הדאנג'ן הישן, (געגועי) כאן אין סשנים בין הבליינים באמצע המועדון.
(לפחות לא ראיתי כאלה, הבנתי שאין כששאלתי בקבוצה איתה הגעתי)
המוזיקה... מעולה למי שלא בא לרקוד, פשוט לא קשורה, לא מחוברת, קצב משתנה כל דקה. אין שיר שהדִּי-גֵ'יי הזה לא הרס, קטסטרופה!
הידעם? בטאבו אין צורך בחמצן כאן תנשמו אך ורק עשן סיגריות.
הצלחתי להחזיק שם שעה וארבעים דק', שזה שיא שלילי.
שנים שהייתי הולך ומכיר לא מעט בליינים, כיום...
אחרי שנתיים בלי מסיבות, הייתי בחזקת דני-דין לא הכירו אותי :)
לבשתי שרוולים ארוכים שחורים והגוף עצמו היה חשוף, מכנסיים מעור עם שרשרת תלויה עליהם.
פעם הבאה דקדנס!
לילה טוב.
*אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.