תגידו, יצא לכם פעם להרגיש כאילו משהו לא מסתדר במציאות?
כאילו יש איזה פער קטן בין מה שאתם בטוחים שקרה לבין מה שקורה באמת?
כמו הדז’ה וו הזה שלא מובן איך הוא אפשרי, או שאולי זכרתם פרט מסוים שפתאום, איכשהו, השתנה?
עכשיו תחשבו רגע—מה אם זה לא בראש שלך? מה אם זה באמת קורה כי אנחנו חיים ונעים תודעתית בין אין סוף עולמות מקבילים?
ייתכן וגוגל מצאה הוכחה שהיקום שלנו הוא לא היקום היחיד.
ואם זה נכון, וואו, זה אומר שאנחנו ממש בתוך תסריט של אינספשן, דוקטור סטריינג' או אפילו ריק ומורטי.
וזה לא אני שממציא את זה—זאת פיזיקה קוונטית מדברת.
אז ככה, הניסוי שהם עשו היה אמור לבדוק משהו די סטנדרטי, במונחים של פיזיקאים כמובן.
הם בדקו את "העליונות הקוונטית",מושג שמשמעותו שמחשב קוונטי יכול לעשות חישובים שכל מחשב רגיל היה צריך מיליוני שנים בשבילם.
מגניב, התרגלנו לזה במחשוב קוונטי בהתחלה היה מטורף היום כבר הסטנדרט במחשוב קוונטי, נכון?
אבל אז קרה משהו מוזר—הם לא קיבלו תשובה אחת מסודרת,
אלא נתונים שהראו שהמחשב שלהם כנראה "התחבר" לכמה מציאויות בו זמנית.
כאילו הוא קיבל מידע גם מיקום אחר.
רגע, מה?!
פה זה נהיה מרתק.
אם גוגל באמת הצליחו בטעות לגעת במבנה של המולטיוורס,
זה אומר שכל תיאוריה מטורפת של מדע בדיוני אולי לא כל כך בדיונית.
זה ישר זורק אותנו לתוך תיאוריית "העולמות המרובים" של יו אוורט, שטוענת שכל אפשרות שיכולה לקרות, קורית, פשוט ביקום אחר.
זה מסביר מלא דברים מוזרים:
למה לפעמים אנחנו בטוחים שמשהו קרה, אבל אין לו שום הוכחה במציאות?
מה הסיפור עם אפקט מנדלה—איך זה שאנשים זוכרים פרטים בצורה שונה לגמרי?
(אולי חלק פשוט קפצו תודעתית בין יקומים בלי לשים לב.)
ולמה דז’ה וו מרגיש כל כך... אמיתי?
אז בוא נלך רחוק יותר.
אם אנחנו באמת חיים במולטיוורס, זה אומר שיש אינסוף גרסאות שלנו.
אולי במקום אחר עשיתם החלטה שונה, אולי בכלל בגרסה אחרת שלכם אתם גאונים מיליארדרים או דגים באקווריום של חייזרים.
ואם ככה, האם יש לנו בכלל רצון חופשי, או שהכל כבר קורה בכל היקומים האפשריים?
הקטע הכי מטורף הוא שאנחנו אולי קרובים מתמיד לגלות את התשובות.
או שגוגל ימצאו דרך לטייל בין יקומים, או שלפחות נוכל להבין איך כל זה עובד ואיך לעבור בינהם בצורה מודעת.
מצד שני... אולי עדיף שלא?....
בכל אופן זה מסביר כל כך הרבה דברים, ואולי זאת תהיה הוכחה לאפקט מנדלה שאני כל כך אוהב.
למיטיבי דרך: