בילדות, אם רצית שיהיה לך עובר קטן וחמוד (של עכבר, כן?), היית צריך שניים לטנגו – זכר ונקבה, ביצית וזרע, וכל מה שמביך להסביר בכיתה ד’.
בשנים האחרונות, בזמן שרובנו ניסינו להדביק את קצב השינויים של ChatGPT ושל כל הבינה המלאכותית,
קרה משהו לא פחות מטורף גם בעולם הביולוגיה…
מדענים החליטו לדלג על כל הרומנטיקה, כל הדייטים, ואפילו על שלב “מי מתחיל עם מי” ... (או מי טורף את מי בעולם האלמנות השחורות)
ופשוט לקחו כמה תאי גזע של עכבר, עירבבו אותם ב"מרק קסמים" של אותות כימיים, שמו באינקובטור – ובום!
קיבלו עובר אמיתי, עם לב פועם, התחלה של מוח, ואפילו ניצנים של איברים.
בלי זרע. בלי ביצית. בלי רחם. בלי פלייליסט של אהבה לנצח.
רוצים הסבר מדעי?
שלושה סוגי תאי גזע, קצת 3D scaffolding, אולטרה-דיוק בתזמון הכימיקלים—והתאים פשוט "החליטו לבד" להסתדר לפי הספר של הבריאה.
אפילו יצרו לעצמם משהו שמזכיר שק חלמון ושליה.
כן, כלוביסטים יקרים, גם אלה שרגילים לא לאכול את החלמון. (פראיירים, יש המון חלבון בחלמון)
אז מה המשמעות?
לא רחוק היום שנוכל לגדל איברים חדשים להשתלה, מותאמים בדיוק לנו (הסוף להמתנה להשתלת איברים).
נוכל להבין סוף סוף איך נוצרים מומים מולדים, ואיך לעצור מחלות כבר מההתחלה.
ואולי... נקבל עידן שבו הילדים שיוולדו, יהיו ללא הורים... (זה לא יקרה, יש חוקי מוסר מינימלים בעולם הנוכחי)
כל העסק הזה, מעבר לסקרנות, פותח פנדורה של דילמות אתיות:
האם נרשה לעשות את זה גם בבני אדם?
האם נקבל דור של "עוברים בהזמנה אישית"?
ומה יכתב בספרי הביולוגיה החדשים?
ולפני שתשאלו, לא! אי אפשר (עדיין!) לגדל ככה חמות חדשות. זה דורש עדיין נס, או לפחות שד.
בקיצור – העתיד כבר כאן, והוא אפילו לא היה צריך דייט ראשון.
עדיין רלוונטי: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=47932&postid=1717926