אז... בהמשך לפוסט שכתבתי בפסח 2022 ולפוסט שכתבתי בפסח 2025...
לפני שנה בדיוק, ישבתי וכתבתי פוסט נלהב על איך אני רואה שהבינה המלאכותית היא המפתח לחירות האמיתית של האנושות.
שובר מונופולים על מידע, מפצח קונספציות, מאפשר לכל אחד ליצור בלי לבקש רשות מ"כהן גדול".
כתבתי שהאור בקצה המנהרה כבר דולק, ושהוא פשוט מורכב מפיקסלים.
צדקתי,
אבל גם טעיתי.
כי מה קרה בשנה האחרונה? בדיוק מה שקרה לבני ישראל אחרי שיצאו ממצרים.
הם קיבלו חירות.
חירות מוחלטת.
ומה הדבר הראשון שעשו? בנו עגל זהב.
כי חירות זה מפחיד.
חירות דורשת לחשוב לבד, להחליט לבד, לטעות לבד.
ובני ישראל, אחרי מאות שנים של "פרעה יחליט בשבילנו", לא ידעו מה לעשות עם עצמם.
אז בנו לעצמם אליל חדש. מבריק, נוצץ, מרשים. והשתחוו לו.
עגל הזהב של הדור שלנו?
הוא המחשב שמדבר אלינו בשפה שלנו, עונה לנו על כל שאלה, כותב לנו את החיבורים, חושב לנו את המחשבות, ומשאיר אותנו עם תחושה נעימה ושיקרית שאנחנו עדיין חכמים.
כי הרי "אנחנו שאלנו את השאלה הנכונה!" כאילו שבעל אדמות שהעבדים שלו חורשים וזורעים ומגדלים בשבילו יכול להתהדר בכך ש"הוא גידל את הכל לבד כי הוא זה שהחליט מה לזרוע."
וזה לא סתם תחושת בטן. המחקרים כבר כאן.
מחקר של MIT מ-2025 חיבר סטודנטים למוניטורים של גלי מוח וחילק אותם לשלוש קבוצות: כאלה שכתבו חיבורים עם ChatGPT, כאלה שהשתמשו בגוגל, וכאלה שעבדו לבד.
התוצאות? הקבוצה שעבדה עם ChatGPT הראתה את הפעילות המוחית הנמוכה ביותר.
לאורך ארבעה חודשים, התפקוד הקוגניטיבי שלהם ירד.
אבל הם לא "הרגישו שהם חושבים פחות".
המוח שלהם בפועל עבד פחות.
וכ-83% מהם לא הצליחו להיזכר בנקודות המרכזיות בחיבורים שלהם עצמם.
מחקר אחר של מייקרוסופט וקרנגי מלון מצא את אותו דבר בסביבת עבודה:
ככל שאנשים סמכו יותר על בינה מלאכותית , כך הם הפעילו פחות חשיבה ביקורתית. לא "חשבו אחרת", פשוט חשבו פחות.
ומחקר נוסף מצא שהצעירים, בני 17 עד 25, הם הכי פגיעים.
תלות גבוהה יותר בבינה מלאכותית, ציונים נמוכים יותר בחשיבה עצמאית.
דווקא הדור שגדל עם הטכנולוגיה הזו הוא הדור שהיא פוגעת בו הכי הרבה.
חוקרים קוראים לזה "חוב קוגניטיבי".
כל פעם שאתה נותן לבינה מלאכותית לחשוב במקומך, אתה לוקח הלוואה מהמוח שלך.
וכמו כל הלוואה, מגיע הרגע שצריך להחזיר.
אבל אם מעולם לא הפסקת ללוות, אין ממה להחזיר.
וזה מביא אותי לשאלה שבאמת מפחידה אותי לגבי האנושות.
אנחנו לא מדברים על עצלות.
אנחנו מדברים על ניוון. "Use it or lose it", כמו שהנוירולוגים אומרים, וכמו בחדר כושר.
שריר שלא מאמנים אותו מתנוון.
מוח שלא מפעילים אותו מתנוון.
וזה בדיוק מה שקורה.
לא בתאוריה.
בסריקות מוח, בזמן אמת, על אנשים אמיתיים.
ויש לזה הד היסטורי.
חוקרים נורבגיים גילו שציוני ה-IQ ירדו באופן עקבי בקרב אנשים שנולדו אחרי 1975.
כן, לפני שהבינה המלאכותית בכלל נכנסה לחיינו... האינטרנט, הסמארטפונים, גוגל, כבר התחילו את התהליך.
הבינה המלאכותית פשוט דורכת על הגז.
ואפקט פלין (זוכרים אותו?) החל מ 1975 השתבש, והחליף מגמה.
עכשיו, בואו נסתכל על זה במבט על.
כל דור מקבל את העבדות שמגיעה לו.
מצרים? עבדות פיזית.
פרעה אמר מה לבנות ואיפה.
הגוף היה בכלא.
הדתות? עבדות רוחנית.
הכוהנים אמרו מה מותר ומה אסור, מה טהור ומה טמא.
המחשבה הייתה בכלא.
הקפיטליזם? עבדות כלכלית.
המערכת אמרה מה לקנות, כמה לעבוד, למה לשאוף.
הזמן היה בכלא.
ועכשיו הבינה המלאכותית? עבדות קוגניטיבית.
האלגוריתם לא אומר לנו מה לחשוב.
הוא פשוט חושב במקומנו.
הוא לא כולא את המוח.
הוא מייתר אותו.
וזה הסוג הכי מסוכן של שיעבוד...
כי הוא מרגיש כמו חירות.
אף אחד לא מכריח אותך להשתמש בבינה מלאכותית.
אתה בוחר.
אתה אפילו נהנה, ובאותו רגע שאתה נהנה, המוח שלך מפסיק לעבוד.
עבד שלא יודע שהוא עבד הוא העבד המושלם.
אבל חכו.
לפני שאתם חושבים שאני עכשיו נגד בינה מלאכותית, תזכרו מי כתב את הפוסט של שנה שעברה, ומי כתב עשרות פוסטים עליה בשנים האחרונות.
אני עדיין חושב שהבינה המלאכותית היא המפתח.
אבל מפתח הוא לא דלת.
ולא כל מי שמקבל מפתח יודע איך להשתמש בו.
ההבדל הוא פשוט, כואב, ומאד מאד חשוב:
יש אנשים שנותנים לבינה המלאכותית לחשוב בשבילם.
הם שואלים, מקבלים תשובה, מעתיקים, ממשיכים.
המוח שלהם הוא צופה.
הם עבדים חדשים.
מחייכים, נוחים, ומתנוונים.
ויש אנשים שמשתמשים בבינה מלאכותית כדי לחשוב טוב יותר.
הם שואלים, מקבלים תשובה, בודקים, מפקפקים, מוסיפים, משנים.
הבינה המלאכותית הוא כלי בידיהם, לא אדון מעליהם.
הם בני חורין שמשתמשים בכלי.
ההבדל הוא לא בכלי.
ההבדל הוא במי שמחזיק אותו.
ב-2022 כתבתי שהאנושות צריכה ללמוד מאנשי ה-BDSM: אם כבר יש משעבד ומשועבד, שהכל יהיה בטוח, שפוי, ובהסכמה.
ב-2026 אני מוסיף: ושתמיד תדעו איפה המפתח. ושהמפתח יהיה בידיכם, לא בידי (מחזיקת מפתחות בשם:) אלגוריתם.
כי הפרדוקס של פסח לא השתנה. הוא רק קיבל שדרוג.
ב-2022 כתבתי: "לחג עם הכי הרבה איסורים, קוראים חג החירות."
ב-2026 אני כותב: לדור עם הכי הרבה מידע, יש הכי פחות חשיבה עצמאית.
ואולי זה בדיוק חג הפסח.
כל שנה מחדש, לשבת ולשאול את עצמנו: ממה אנחנו באמת צריכים לצאת השנה?
בפסח 2026, התשובה שלי היא: מעגל הזהב.
הוא מבריק, הוא מדבר יפה, הוא עונה על כל שאלה.
אבל הוא לא חושב בשבילך.
הוא חושב במקומך.
וזה לא אותו דבר.
חג חירות (מחשבתית) שמח.