הבוקר, 8 באפריל 2026, אנתרופיק (Claude) הודיעה שהיא בנתה את המודל הכי חזק שאי פעם נוצר.
כל כך חזק, שהיא לא מתכננת לשחרר אותו לציבור הרחב.
תקראו את זה שוב.
חברה בנתה את המוצר הכי טוב שלה, ואז החליטה שהעולם לא מוכן אליו.
השם: "מיתוס" ביוונית עתיקה זה "סיפור" או "אמירה".
והסיפור הזה? הוא לא בדיוני...
הנה המספרים, ואני אנסה להסביר מה הם אומרים בשפה שתבינו:
SWE-bench Verified, שזה מבחן שבודק אם מודל AI יכול לפתור באגים אמיתיים בקוד אמיתי מגיטהאב? מיתוס קיבל 93.9%.
האח הגדול שלו, אופוס 4.6, שכיום רצים עליו מיליוני מתכנים ושנחשב לאחד המודלים הכי חזקים בעולם? 80.8%.
ו-GPT-5.4 של OpenAI? גם באזור אם אני זוכר נכון.
כלומר מיתוס יושב 13 נקודות מעל כולם.
לבד.
בענן.
SWE-bench Pro, גרסת המבחן הקשה יותר?
מיתוס: 77.8%
אופוס 4.6: 53.4%.
פער של 24 נקודות.
זה לא שיפור.
זה דור אחר. (וכן כנראה יקראו לו גרסה 5 בעתיד)
אם נדבר על מתמטיקה?
ציון של 97.6% באולימפיאדת המתמטיקה האמריקאית 2026.
כמעט מושלם.
ומדובר על מבחן המיועד למוחות המתמטיים הכי מבריקים בעולם.
Humanity's Last Exam, מבחן שתוכנן להיות "בלתי פתיר" על ידי AI
מיתוס פתר 64.7% ממנו.
אבל המספר שגרם לאנתרופיק לנעול את הדלת הוא לא שום דבר מאלה.
הוא לקוח מספרי מדע בדיוני אפוקליפטים
המספר הוא: אלפים!
אלפי פרצות אבטחה שאף אחד בעולם לא ידע שקיימות.
בכל מערכת הפעלה מרכזית.
בכל דפדפן מרכזי.
כולל באג ב-OpenBSD שישב שם 27 שנה בלי שאף אחד, אדם או מכונה, מצא אותו.
כולל באג ב-FFmpeg שכלים אוטומטיים החמיצו לאורך 5 מיליון ריצות בדיקה.
מיתוס מצא את כולם.
מסתבר שמיתוס מצא שכל העולם שלנו פרוץ!
עכשיו תדמיינו שהמודל הזה זמין לכל אחד...
כל נער בן 16, כל האקר, כל ממשלה עוינת, כל ארגון טרור.
"תמצא לי פרצה בשרת של הבנק הזה."
"תמצא לי דרך להיכנס למערכת בקרת תעופה."
"תמצא לי חור ב-Windows שאף אחד לא יודע עליו."
הבנתם למה הם נעלו אותו?
אז מה עושים עם AI שמסוכן מדי לשחרר? הרי בשלב מסויים חברות אחרות מכל העולם ישיגו את ההתקדמות הטכנולוגית המדוברת...
אנתרופיק לקחה אחריות ועשתה משהו שלא נעשה קודם בתעשיית ה-AI.
היא בנתה קואליציה בשם Project Glasswing (שם יפה, כנפיים של זכוכית, שקופות) עם 12 מהחברות הכי גדולות בעולם: אמזון, אפל, גוגל, מייקרוסופט, נבידיה, CrowdStrike, סיסקו, JPMorgan, ועוד.
100 מיליון דולר בקרדיטים.
גישה ליותר מ-40 ארגונים נוספים שמתחזקים תשתיות קריטיות.
המשימה: מיתוס מוצא פרצות.
בני אדם מאמתים.
והפרצות נסגרות.
לפני שהתוקפים מגיעים.
הרעיון: תן את הנשק הכי חזק רק למגנים.
ופה אני רוצה לעצור ולדבר על מה שבאמת קורה כאן.
כי מה שאנתרופיק עשתה היום הוא לא רק החלטה טכנולוגית, זו החלטה פילוסופית...
לאורך כל ההיסטוריה האנושית, כל כלי שנבנה שוחרר לעולם.
הגרזן, האש, הסוס, אבקת השריפה, המכונית, האינטרנט, הפצצה האטומית.
בכל פעם, הכלי יצא, ואז ניסו להבין מה לעשות איתו.
קודם כל התפוצצנו, הזקנו, הרסנו... ואז נזכרנו שצריך לכתוב אמנות בינלאומיות.
היום, בפעם הראשונה, מישהו בנה כלי, הבין מה הוא יכול לעשות, והחליט לא לשחרר אותו.
זה לא קרה עם הפצצה האטומית.
אופנהיימר בנה אותה, ואז אמר "עכשיו הפכתי למוות, משמיד עולמות."
אבל הוא נזכר להגיד את זה רק אחרי שהפעיל אותה.
הפילוסופיה באה אחרי הפיצוץ.
אנתרופיק עשתה את הפילוסופיה לפני, או כמו שאמרו חכמנו - סוף מעשה מחשבה תחילה - (תכנן את התוצאה הסופית מראש)
אבל יש כאן שאלה שמפריעה לי קצת,
מי מחליט מה מסוכן מדי? מי מחליט שאתם לא מוכנים? חברה פרטית מסן פרנסיסקו?
כי "אנחנו לא משחררים את זה בשביל הבטיחות שלכם" זה גם מה שממשלות אומרות כשהן מסתירות מידע.
זה מה שדתות אומרות כשהן אוסרות ידע.
זה מה שכל מבנה כוח אומר כשהוא רוצה לשמור על המונופול שלו.
אני לא אומר שאנתרופיק טועה.
נהפוך הוא, אני דווקא חושב שהם צודקים.
מודל שמוצא אלפי פרצות zero-day באופן אוטונומי הוא באמת מסוכן מדי לשחרור פתוח.
אבל אני רוצה שנהיה מודעים לתקדים.
ברגע שאמרנו "זה בסדר שחברה פרטית מחליטה איזה AI חזק מדי בשבילנו", פתחנו דלת שלא נוכל לסגור.
ובפעם הבאה, ובפעם שאחריה, ההחלטה הזו תתקבל שוב.
ואני לא בטוח שהטכנולוגיה נמצאת תמיד בידיים כל כך אחראיות.
אז במקרה של מיתוס, זה או האקט האחראי ביותר בתולדות הטכנולוגיה, או תחילתה של תקופה שבה חברות פרטיות מחליטות (לא על סמך רווחים) איך תהיה ההתקדמות הטכנולוגית שלנו.
ואולי שניהם.
בו זמנית.
אני חושב שזה מה שמוכיח שאנחנו מתקדמים לעולם בו הטכנולוגיה חשובה מהכסף.
מה שבטוח הוא שהעולם של מחר יראה אחרת מהעולם של אתמול.
ושרוב האנשים עוד לא שמו לב.
כי בזמן שהם גוללים בפייסבוק, מישהו בנה סוג של אל חדש, נעל אותו בכלוב, ונתן את המפתח לחבר'ה העשירים שלו.