כאחד שאוהב להתווכח המון עם שונאי ישראל (מבפנים ומבחוץ)
אחד מהדברים שיצא לי לחקור לעומק זה את השורשים האמיתיים של האנטישמיות והשנאה ליהודים.
כי ידע זה כח, ורוב האנטישמים (מבפנים ומבחוץ) פשוט... טיפשים, והטפשות היא מחלה שמתפשטת הכי מהר, ויש לה תרופה אחת, ידע.
בשנת 135 לספירה, אחרי שלוש שנות מרד, החליט הקיסר הרומי אדריאנוס למחוק את שמה של ארץ.
הוא לקח את "יודיאה", השם שנשא את הזיכרון של העם היהודי שישב כאן מאות שנים, והחליף אותו ב"סוריה פלשתינה". (ואתם בטח יודעים למה דווקא פלשתינה)
לא טעות מנהלית.
לא נוחות גאוגרפית.
החלטה.
המטרה היתה לנתק את העם מן הקרקע, למחוק את הקשר, להפוך את הזיקה היהודית לארץ לדבר שאי אפשר לקרוא לו בשמו.
עד כאן כולנו מכירים, או לפחות מי ששאל את עצמו שאלות.
זהו, שהסיפור הרומי-יהודי הזה הוא לא סיפור של אירוע אחד, הוא סיפור של שלושה אירועים.
כפועל יוצא רומא הגדולה היא זאת שהרסה את העם היהודי, 3 מרידות... ששלושתן דוכו ובעקבותם הגענו לאן שהגענו.
המרד הגדול, בשנים 66 עד 73, אשר הסתיים בחורבן בית שני.
היה האירוע המכונן.
אחרי חורבן בית שני הוטל על כל יהודי באימפריה הרומית הגדולה מס מיוחד, הפיסקוס יודאיקוס,
שהופנה לטובת מקדש האל הרומי יופיטר, ענישה והשפלה בו זמנית, כבר אז שילמת על היותך יהודי, והכסף הלך לאל זר, לא לאלוהי ישראל.
המרד הבא היה מרד התפוצות, בשנים 115 עד 117, היה התקוממות רחבה של יהודים בלוב, במצרים, בקפריסין ובמסופוטמיה.
הוא דוכא באכזריות, וקהילות יהודיות שלמות נמחקו כמעט כליל.
ואז בא בר כוכבא, זה שעד היום מזכירים בל"ג בעומר... הוא היה האבן הגוללת על עם ישראל, והאסון השני בחשיבותו לעם ישראל אחרי חורבן בית שני.
השנים 132 עד 135, בר כוכבא עושה בית ספר לרומאים, הרומאים נלחמים באזור בית גוברין בבר כוכבא וחייליו וסופגים אבדות קשות, הקיסר אדריאנוס שולח את המצביא יוליוס סוורוס (שמגיע מהצד השני של העולם העתיק, מבריטניה), מצביא ותיק ובעל ניסיון, הוא מגייס לגיונות ממצרים, מסוריה ומאזורים נוספים, והלחימה קשה עד כדי כך שבדיווחים לסנט הוא לא רושם את המילים הקבועות בכל מכתב "אני וצבאי שלומנו טוב" בגלל האבדות הקשות.
התוצאה? לפי קסיוס דיו שהיה היסטוריון רומי נהרגו כ 580 אלף יהודים במרד, אחד האסונות הקטלניים ביותר בתולדות העם, פגיעה דמוגרפית שממנה יהודה לא התאוששה לדורות, (במונחים יחסיים, לא פחות מהשואה) מאות יישובים נחרבו, והשורדים נמכרו לעבדות ולזנות.
השוק היה כל כך מוצף בעבדים ושפחות יהודיות עד שמחיר עבד יהודי צנח עד כדי בדיחה.
אחריו הגיעו הגזרות החדשות, איסור הכניסה לירושלים, ומחיקת השם יהודה.
זהו, אתם חושבים ששם התחילה האנטישמיות?
אתם טועים, לא שם התחילה האנטישמיות, שם היא נחתמה סופית והועברה לכל עמי הארץ דרך האימפריה הרומית.
אז איפה היא התחילה...?
הרבה לפני... המקור הראשוני שלנו הוא במצרים התלמיית, מקום שבו יהודים ויוונים חיו זה לצד זה והיה ביניהם חיכוך.
ואז קם כוהן מצרי בשם מנתון, שכתב ביוונית במאה השלישית לפנה"ס, והוא סיפר גרסה הפוכה של יציאת מצרים.
לפיו היהודים לא היו עבדים משוחררים אלא קבוצת מצורעים וטמאים שגורשו.
הסיפור היהודי, רק הפוך, רק משפיל.
כותבים יווניים אחרים שהושפעו ממנו המשיכו את הקו.
אפיון, שנגדו טרח יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לכתוב חיבור שלם בשם "נגד אפיון", גלגל עלילות על פולחן משונה וטען שבמקדש בירושלים היהודים חוטפים מידי שנה ילד יווני, מפטמים אותו, ומקריבים אותו לאלוהים שלהם, ועל שנאת זרים (גויים).
המוטיבים חזרו על עצמם אצל היוונים, היהודי המוזר שחושב שהוא העם הנבחר, היהודי הבדלן, היהודי ששונא את כל מי שאינו הוא.
והשנאה הזאת עברה הלאה לרומאים, ספרות אנטי יהודית היתה חלק מערש התרבות הרומאית.
בעוד שהבוז היווני התמקד הרבה ב"עלילות" ובסיפורי מוצא משפילים,
הבוז הרומי היה יותר פוליטי-חברתי והם ראו בבדלנות היהודית, בסירוב לעבוד את האלים ולהשתתף בפולחן הקיסר, ובמנהגים המבדילים (שבת, מילה, כשרות) איום על הסדר החברתי שלהם.
מכאן הביטוי של טקיטוס על היהודים כעוינים את שאר בני האדם.
המוטיבים האלה לא מתו עם רומא, ובכלל רומא אף פעם לא מתה רק חזרה לגודלה המקורי.
אבל הרעיונות האלה המשיכו לגדול, הם נדדו אל העולם הנוצרי, התלבשו על טענות חדשות (כמו מצות הדם בפסח באזור המאה ה 12), החליפו צורה.
שונא האנושות הפך לרוצח האל, רוצח הנביאים.
הבדלן הפך לזר שמסתתר בתוכנו ומנצל אותנו וגונב מאיתנו.
המצורע של מנתון, היהודי שגורש כי הוא טמא, ממשיך לחזור באלף תחפושות, צריך להשמיד אותו!
מחיקת השם יודיאה, אותו הרגע שבו אדריאנוס החליף את יודיאה בסוריה פלשתינה, אנחנו שומעים שוב היום, גם מפי יהודים לכאורה שיושבים ביננו.
הם מציגים את הזיקה ההיסטורית של העם היהודי כהמצאה, ושמים על נס את העם הערבי (שכשמו כן הוא מערביה - חצי האי ערב).
בכל פעם שמישהו מתעקש שלא היה כאן כלום.
המנגנון לא השתנה.
רק התאריך, 2000 שנים... והמנגנון מסרב להשתנות, כל כך חזקה היתה רומא, שהשנאה שהיא הצליחה להשריש בבני האדם כנגד היהודים, מבעבעת עד היום.
זאת הסיבה שאני חושב שמי שרוצה להבין את האנטישמיות של ההווה חייב להביט אל העבר הרחוק.
לא כי ההיסטוריה חוזרת, אלא כי היא מעולם לא נגמרה, הגרעין הונח לפני אלפיים שלוש מאות שנה, בעלילה של כוהן מצרי, והוא עדיין נובט.
הם החליפו את השם של הארץ.
את העם לא הצליחו למחוק.
יש ספר חינם כרגע באמזון שאתם מוזמנים להוריד שנכתב בדיוק כדי להסביר מה קרה עד האדמה הזאת מאז ומעולם: