הכלבה בת ה-14 שלנו, לאקי, מתה בחודש שעבר. יום אחרי שהיא מתה, הילדה בת הארבע שלי לא הפסיקה לבכות ולספר כמה שהיא מתגעגעת לכלבה. היא שאלה אם נוכל לכתוב מכתב לאלוהים, כך שכאשר הכלבה תגיע לגן עדן, אלוהים יזהה אותה. אמרתי לה שאני חושבת שנוכל, אז היא הכתיבה לי את המילים הבאות:
"'אלוהים היקר, תוכל בבקשה לטפל בכלבה שלי? היא מתה אתמול והיא איתך בגן עדן. אני מתגעגעת אליה מאוד. אני שמחה שנתת לי לגדל אותה ככלבה, אפילו שהיא חלתה ומתה. אני מקווה שתשחק איתה. היא אוהבת לשחק עם כדורים ולשחות. אני שולחת לך תמונה שלה, כך כשתראה אותה תזהה אותה מיד ותדע שהיא הכלבה שלי. אני באמת מתגעגעת אליה. אוהבת, א''.
"הכנסנו את המכתב למעטפה עם תמונה של לאקי ובתי, ובנמען כתבנו: 'גן עדן - אלוהים'. בצד האחורי של המעטפה הוספנו את הכתובת שלנו לחזרה. הילדה לקחה את המכתב והדביקה מספר בולים על החלק הקדמי של המעטפה, כי היא טענה שצריך המון בולים בשביל שהמכתב יגיע כל כך רחוק - עד לשמים.
באותו אחר הצהריים הילדה הלכה לדואר ושלשלה את המכתב לתוך תיבת המכתבים. כעבור כמה ימים היא ניגשה אלי ושאלה אותי אם אלוהים כבר קיבל את המכתב. אמרתי לה שאני חושבת שכן. "אתמול נחה לה חבילה עטופה בנייר זהב על המרפסת הקדמית שלנו, 'ל-א'', היה כתוב עליה בכתב יד לא מוכר.
בתי פתחה אותה. בפנים היה מונח ספר שנקרא 'כאשר חיית המחמד שלך מתה', ועליו היה מודבק המכתב ששלחנו לאלוהים והתמונה של לאקי עם בתי. על העמוד הראשון של הספר הייתה הקדשה: 'א' היקרה, הכלבה שלך הגיעה בשלום לגן עדן. התמונה עזרה לי מאוד - מיד זיהיתי אותה. הכלבה שלך לא חולה יותר. רוחה כאן איתי בדיוק כפי שהיא נשארה בלב שלך. לאקי אהבה מאוד להיות הכלבה שלך. מכיוון שאנחנו לא צריכים את הגוף שלנו בגן עדן, אין לי שום כיסים לשמור את התמונה שלך, אז אני שולח לך אותה בחזרה.
"צירפתי לך את הספר הזה כדי שיהיה לך זיכרון קטן מלאקי. תודה על מכתבך המרגש, ותודה לאמא שלך שעזרה לך לכתוב אותו. איזו אמא נפלאה יש לך. בחרתי אותה במיוחד בשבילך. אני שולח לך את ברכותי כל יום ותזכרי שאני אוהב אותך המון. אגב, קל למצוא אותי, אני בכל מקום שיש בו אהבה. באהבה, אלוהים'. לא ידוע מי השיב למכתב, אבל מה שכן ידוע, זה שיש נשמות טהורות ברשות הדואר האמריקאי
מקור : מייל מתורגם מהשפה האנגלית שהסתובב ברשת לפני שנים.
לפני 14 שנים. יום שבת, 5 במאי 2012 בשעה 18:41