צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שאריות של החיים

מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים

ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים

אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש

אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם
----------------------------------------------------

הניחו את כל הדעות הפילוסופיות, הפוליטיות והדתיות שלכם, לא לדעת שום דבר.
שום דבר זולת מה שאתם שומעים, רואים, מרגישים ומריחים.
קבלו את זה שאינכם הולכים לשום מקום שאינו כאן, ושאין, לא היה ולא יהיה שום זמן אחר מלבד עכשיו.
בפשטות, היו מודעים למה שיש, מבלי לכנותו בשמות ומבלי לשפוט אותו.
אתם מתנסים במציאות עצמה במקום ברעיונות ובדעות על אודותיה.
(דאו: דרך הנהר)
לפני 14 שנים. יום שלישי, 12 ביוני 2012 בשעה 7:25

זכרון ישן

של מסיבה, שעלה מן האוב....בעזרתה האדיבה של מלכתא (הרי היא מלכת האהבה- אחותי המאומצת:) )


אני בן 17-18 במסיבה אצל ידידה (שהייתי דלוק עליה שנים רבות לפני ואחרי)
לי יש חברה...כבר שנה וחצי... היא בבית לומדת לעוד בגרות, ואני... הולך איתה או בילעדיה, יש מסיבת בריכה, יש בחורות יפות יש אלכוהול.. אז למה לא?

אני צעיר מספיק כדי לא לחשוב יותר מידי ולצאת למסיבה, השעה אחרי חצות, כולם מסטולים... אווירת סקס .. האור עמום.

שתי דו מיניות יפיפיות בנות 17 (אני אפילו זוכר את השמות - בת שבע ומיטל) מתמזמזות להן על הספה...ואני פשוט נכנס בינהן, ושתיהן ממזמזות אותי...
אני חרמן כאילו אין מחר... אחרי רבע שעה בת שבע תופסת לי את היד ומושכת אותי לחדר השני, החדר בו ישנם כבר כמה זוגות שעושים סקס, ומיטל הולכת להביא קונדומים.

אני שוכב על השטיח מקיר לקיר... בת שבע מעליי מורידה לי את הבגדים לאט לאט, כולי מרוגש לחלוטין... נהנה מהמגע שלה ומהידיעה שאותותו אני הולך לשכב
עם שתי בחורות יפיפיות (איזה בחור בן 17-18 לא חולם על זה?) ואז....


הידידה שלי בעלת המסיבה נכנסת לחדר עם מקל של מטאטא ודופקת בי מכות וצורחת "אתה לא תבגוד בחברה שלך" צועקת את זה שוב ושוב...

נכון שמיותר לציין שכל המסיבה עברה לחדר וכולם רואים אותי ערום?!

מסתבר לאחר מכן שמיטל שאלה את הידידה שלי אם יש לה קונדומים, והידידה שאלה אותה עם מי היא בחדר...ושהיא שמעה שזה אני.
ובגלל שהיא הכירה את החברה שלי באופן אישי,,, היא חטפה עלי את הקריזה.

האמת שאני לא סלחתי לה על זה אף פעם,... עובדה שעדיין אני זוכר את זה.

ולא החברה שלי דאז לא שמעה על זה, וגם אם כן היא הסתירה את זה יופי.

זכרון ישן.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י