ככה היא הגיבה כשסיפרתי לה את זה, אמרה שהגברים שהיא מכירה כאן מתים שיקרה להם דבר כזה.
והסיפור שהיה כך היה, בתקופה שגרתי בסאן פרנסיסקו קליפורניה (בגיל 22) היתה לי ידידה ישראלית גדולה ממני בשנתיים שגרה אצל דודתה באל-סריטו (רבע שעה בבארט)
היינו מטיילים ביחד ברחבי ארה"ב כל שבוע יעד אחר, יום אחד אחרי שחזרנו מטיול כל שהוא יצא שאיחרתי את הרכבת האחרונה לסאן פרנסיסקו והחלטתי להשאר לישון אצלה, היה לה חדר משלה בעליית הגג.
הלכתי לישון ובבוקר חשבתי שנלך לעשות קניות בבראקלי, אני מתעורר ב- 9 בבוקר ורואה אותה מעלי, עוד לא הצלחתי לפתוח את העיניים ואני שומע אותה אומרת
"מעכשיו דברים כאן ישתנו, ביני לבינך" ואני שואל מה זאת אומרת? והיא עונה לי מעכשיו אתה תתחיל לציית לי, הבנת?!
ואני, מה!? מה נסגר?
שמעת אותי! אתה תתחיל לציית לי!
ואני שואל אותה "מה עובר עליך?"
תזהר ממני היא עונה, אתה לא רוצה שאעניש אותך, אתה רוצה לציית לי, תאמין לי!
(וכל השיחה מתנהלת מהצד שלה בטון תוקפני ואני עונה לה בטון מנומנם)
ואז היא מתיישבת עלי, ואני אומר לה "שני!!! תרדי ממני!!" והיא אומרת שמעת אותי! אתה תציית לכל הפקודות שלי!!!
ופתאום נתקפתי בצחוק בילתי נשלט שגרם לי כמעט לכאב בטן, היא קמה ממני נראה שנעלבה, ויותר לא הזכירה את זה.
(ובלי קשר אני בטוח שדודה שלה הסתכלה עלי מוזר כשירדתי מעליית הגג באותו בוקר...ועד עכשיו אני תוהה אם הכל היה מתוכנן)
כל פעם שהעלתי את הנושא היא התחמקה, וכמובן מבחינתי זה היה למצוא נקודה רגישה אצלה שדרכה אוכל להציק לה, ואוי כמה שהצקתי לה על זה...
היא התחרטה על הרגע שהיא ניסתה איי פעם :)
מידי פעם כשאני כאן וקורא דברים, אני נזכר בשני... וביציאה באין כניסה שלה :)
יש דברים שלא עושים לפני שבודקים אם האדם השני בקטע, זה אחד מהם.
כמובן דרכינו נפרדו כאשר היא חזרה לישראל לקיבוץ, ואני נשארתי תקופה נוספת בארה"ב.
(שני ד"א זה שם בדוי.... אם תהיתם)
שיהיה שבוע נפלא לכולנו!