צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שאריות של החיים

מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים

ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים

אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש

אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם
----------------------------------------------------

הניחו את כל הדעות הפילוסופיות, הפוליטיות והדתיות שלכם, לא לדעת שום דבר.
שום דבר זולת מה שאתם שומעים, רואים, מרגישים ומריחים.
קבלו את זה שאינכם הולכים לשום מקום שאינו כאן, ושאין, לא היה ולא יהיה שום זמן אחר מלבד עכשיו.
בפשטות, היו מודעים למה שיש, מבלי לכנותו בשמות ומבלי לשפוט אותו.
אתם מתנסים במציאות עצמה במקום ברעיונות ובדעות על אודותיה.
(דאו: דרך הנהר)
לפני 11 שנים. יום רביעי, 4 במרץ 2015 בשעה 13:14

קרעתי לעצמי את הרגליים היום באימון בחדר הכושר,

מה לא עשיתי... סקוואטים, דדליפט, מכרעים ומכונות.

למתקן האחרון הגעתי כבר צולע וגמור לחלוטין.

התיישבתי על המתקן והמתקן תקוע, לא עובד, לרגע שמחתי מהפטור והתרוץ שהעולם סיפק לי כדי שאוכל להפסיק להתעלל בעצמי.

השמחה לא נמשכה יותר מכמה מאיות השניה, כי אלוהים יודע מאיפה קפץ עלי אחד מהחבר'ה שלי במכון;

בחור ענק 2 על 2 ומטוב ליבו אמר "רז אחי, בוא אני אסדר לך את המכשיר, מרים לי חצי מהמכשיר ביד אחת ומסדר את הכבל שנתפס עם היד השניה, הנה לך נסה עכשיו"

 

בחייאת ראבק?!?!?! נראה לך?!? היה לי פטור!!!!!

מה עכשיו? אני לא אעשה? לא נעים....

עם רגליים רועדות ולב שבור עשיתי עוד שלושה סטים.... :)

 

בסופו של דבר, בקושי ירדתי את המדרגות למלתחות ואת כל הדרך הביתה עשיתי בצליעה.

 

עולם אכזר!

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י