קבוצה של אנשים מלומדים נאספו יחד, על מנת לבקר את הפרופסור האהוב והנערץ עליהם מימי האוניברסיטה.
מהר מאוד נושא השיחה השתנה, לתלונות על לחץ בעבודה ומתח בחיים.
בהציעו כוס קפה לאורחיו, הלך הפרופסור למטבח, וחזר עם קנקן גדול של קפה ומבחר גדול של ספלים.
חלקם עשויים מפורצלן, חלקם מפלסטיק, חלקם עשויים מזכוכית, חלקם מקריסטל, חלקם פשוטי מראה, וחלקם נראים בעלי ערך רב.
הפרופסור ביקש מאורחיו למזוג לעצמם קפה.
לאחר שלכל אחד מהם היה ספל קפה ביד, אמר הפרופסור:
"האם שמתם לב, שבחרתם בספלים היפים, והשארתם על השולחן את הספלים הזולים ופשוטי המראה?
בזמן שזה נורמלי לרצות את הטוב ביותר לעצמכם, זהו גם המקור לבעיותיכם ולמתח המלווה אתכם.
אני מבטיח לכם שהספל אינו מוסיף איכות לקפה. ברוב המקרים הוא רק יקר יותר, ובמקרים אחדים, הוא מסתיר את מה שאנו שותים.
מה שכולכם באמת רציתם, היה קפה – לא ספל.
אבל, בכוונה כולכם בחרתם בספל הטוב ביותר.
זאת ועוד, מיד לאחר מכן, אתם הגנבתם מבטיכם לעבר הספלים של האחרים, כדי לבדוק מי לקח את הספל הטוב ביותר.
עכשיו תחשבו על זה: החיים הם הקפה.
מקומות העבודה, הכסף והרמה החברתית הם הספלים.
הם רק הכלים, כדי להחזיק ולהכיל את החיים.
וסוג הספל שיש לנו, לא משנה את איכות החיים שאנו מנהלים.
לעתים, בהתרכזנו בספל, אנו שוכחים ליהנות מן הקפה עצמו.
תעריכו את הקפה, לא את הספלים.
האנשים המאושרים ביותר, אינם מחזיקים אצלם את החפצים הטובים ביותר, הם רק מוציאים את הטוב ביותר מכל דבר.
תחיו בפשטות.
תדברו באדיבות.
תהיו אכפתיים באמת.
תאהבו בנדיבות."