צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אידיוט אחרונות

דוסטוייבסקי לעניים
לפני 15 שנים. 5 באוקטובר 2009 בשעה 15:52

האם אפשרי לכתוב בלוג על כלום כמו שסיינפלד הייתה על לא כלום??

הכלום הזה הוא באמת משהו?

לפני 15 שנים. 4 באוקטובר 2009 בשעה 23:15

מה יש לנו לגברים שאנחנו כל פעם דורכים על אותו המוקש ומסכימים מרצון להיפגש עם האקסית??

לפני 15 שנים. 4 באוקטובר 2009 בשעה 13:28

חופש הוא רק מילה אחרת
לכך שאין לך מה להפסיד

ג'אניס ג'ופלין

לפני 15 שנים. 4 באוקטובר 2009 בשעה 6:29

- היי. לאן נעלמת לי?

- אני? זה אתה שלא התקשר שבועיים. חשבתי שכבר לא תתקשר ( בן זונה, אותי לא דופקים וזורקים )

- האמת שהיו לי שבועיים עמוסים בעבודה, חוצמזה התקשרתי שבוע שעבר, אבל לא ענית, או שזה העביר אותי למשיבון.. בכל אופן, לא היית זמינה ( לא מודה, לא מודה )

- טוב נו, מה קורה איתך? מה חדש?

- סתם, האמת שקצת התגעגעתי אלייך ( האמת, לא זיינתי יומיים, את המוצא האחרון להיום )

- באמת?? מה אתה מזיין בשכל ( אותי, אתה בטוח לא תקבל היום )

- מתי עשית רגליים? ( את מוכנה? )

- מה זה עניינך, חצוף ?? ( כוסאמק, למה הלכתי לאירנה אתמול )

- צוחק איתך, בייב, ת'אמת יש לי דודה לגולדסטאר קרה..

- תרד למכולת, צנן את עצמך..

- לא, נו רציני. בא לך לקפוץ לאיזה שכונתי?

- מותק אני עובדת מחר. אני צריכה לקום ב 6 וחצי. ( זין בעין תצליח לשכנע אותי )

- האמת שגם אני קם ב 7.. אולי תעירי אותי ( ותכיני קפה ? )

- לא מותק, בוא נקבע לסופ"ש ( אני רוצה דייט נורמלי, לא איזה חור )

- אוף איתך ( זונה נצלנית ) טוב, מה אני אגיד לך, בחמישי אני לא יכול ובשישי קבעתי עם חברים, רוצה להצטרף?

- מה ז"א להצטרף? אתה יוצא עם זוגות או עם החברים שלך? ( מה אתה הומו ? )

- יש לנו חבורה של כמה זוגות, אבל אפשר לצאת במוצ"ש?? אונלי מי אנד יו.. רומנטיקה ( אני אזיין אותך... )

- וואלה, גם אופציה.. האמת, בשבת דווקא מתאים לי.

- סבבה, לאן יוצאים לדייט שלישי? מסעדה?

- ראיון טוב ( אין סיכוי שאני לוקחת ארנק )

- נמצא משהו רגוע..בא לך חומוס? ( זובי מוציא עלייך יותר מ 50 שקל )

- מה חומוס? כמו מה אני נראית לך? ( את החברות שלך תיקח לחומוס )

- ת'אמת, אפשר גם ללכת לאיזה מקום על רמה.. טוב נראה כבר במוצ"ש.. תחשבי על משהו ( בכל מקרה אני אבחר מה שבא לי )

- סבבה ( קמצן מזדיין )

- נלך לאן שתרצי ( נה באוזן, בסוף תקבלי טורטייה בקרנף.. יש שם גם סלטים, כן. ואם תתנהגי ממש טוב, בואי נגיד מציצה תוך כדי נהיגה , אז אולי.. במקרה הכי גרוע, לסושייה )

- יאללה נדבר. ( אתה אמור להתקשר לפחות פעם אחת לפני מוצ"ש כדי שאני לא אבריז )

- אני אשלח לך הודעה, אם לא תהיי זמינה שוב ( כוסאמא שלך, אין לי כוח לחפירות שלך )


- נשיקות ( צריך לעשות שחי ולקפוץ לסופר פארם, נגמרו לי הטמפונים, עוד יומיים המחזור )

- נתראה ( אינעל רבאק, בלי זיון בערב... חסר לה רק שתגיד לי במוצ"ש שהיא במחזור )

לפני 15 שנים. 3 באוקטובר 2009 בשעה 21:49

בני אהובי..

היום החלטתי לכתוב לך מכתב..

לא במייל כמו שאתה רגיל אפילו לא במסנג'ר. החלטתי לשלוח לך מכתב שבו אספר ואסביר מה עבר עליי.

כשאתה נולדת, הבטחתי לעצמי ולאמא שלך, שלעולם לא אעזוב אותך ליותר מרגע אחד. שתמיד תהיה בזווית העין הבוחנת שלי, כדי שחלילה לא תמעד כשתלמד ללכת.
שהנסיעה הראשונה על האופניים תהיה רק אחרי שרצתי 2 רחובות וחצי עד שעזבתי אותך לנסות לבד, ו 10 מטר אחרי זה כבר שפשפת את המרפקים בבכי קורע לב אחרי שנכנסת בעמוד.

ידעתי שיבוא היו בוא אני אצטרך לנהל איתך שיחה על יחסי מין, לא על דבורים ודבש, אלא על זיונים, לספר לך למה אני שונא אבל בעצם הכי אוהב את החבר הכי טוב שלי, אתה תדע שזה בגלל בחורה. אותה אחת שהתחתנה נישואים גרועים ועכשיו היא גרושה + 2 ואתה איתי ואני לא עוזב אותך במבטי ומלווה אותך בכל צעד שאתה עושה.

בני אהובי, אתה גרמת לי לאושר עילאי. אושר שאף פעם לא חוויתי, לא רק כשיצאת לאוויר העולם, אלא בחיוך הכובש שלך, על הפעם הראשונה שקראת לי אבא ועל אותם הלילות שבהם עשיתי עצמי ישן עד שהמפתח הסתובב בדלת ואתה נכנסת בכבדות.

תמיד פחדתי שיקרה לך משהו, והחרדות שלי נשארו עמוק בבטן, לא רציתי לחלוק איתך כי תמיד מה שהפחיד אותי אפילו יותר מזה שלא יאונה לך כל רע, זה העובדה שאני אהיה מלחיץ כמו סבא שלך. הסבא שהכי רצה להכיר אותך, אך לא הספיק לשמוע אותך אומר את המילה הראשונה.

אבל תדע לך, בני אהובי, שתמיד, ניסיתי להיות שם בשבילך כדי שאתה תגדל להיות יותר טוב.

יותר חכם, יותר מצליח ויותר מאושר. החיים שהענקנו לך, אמא ואני, היו בשבילנו מתנה. מתנה שלא חלקהו עם העולם. רצינו להשאיר אותה לעצמנו, אבל ידענו שיבוא היום ונצטרך להבין שגם אתה, תפרוש כנפיים, ותצא אל החיים שמעבר לבית שלך.

הבית, שבו עשית את צעדייך הראשונים, ששברת בו יד ורגל אחרי ניסיונות להיות צנחן, או הפעמים שבהם הרסת קירות בתקווה שיקחו אותך לשריון בתור טנקיסט מוביל. תמיד היה לך למבצר שבין חומותיו יכות להתפרק, להוריד את כל המסכות ולהרגיש שאתה זה אתה וכאן, בבית אין שום דבר שיפגע בך.

נפטרת ביום שלישי, אחרי שנלחמת במשך יומיים רצופים על חייך.

אני שם לך את המכתב ביחד איתך כדי שתוכל לקרוא אותו בזמנך הפנוי בהפסקה בין הפלירטוטים הקלים שיהיו לך שם עם המלאכיות, אולי של צ'ארלי.. אני יודע שגם במקום שאליו תגיע תמצא מישהי שתימס מהחיוך המבויש שלך.

אני יכול להגיד לך, בני אהובי, שאיתך מת הלב שלי. אני בחור שחור שבו הזמן עצר מלכת.

לו רק יכולת להגיד לי שלום אחד אחרון.. הייתי משלם עליו את כל חסכונותיי.

היה שלום, בני אהובי. תנוח.

לפני 15 שנים. 2 באוקטובר 2009 בשעה 8:07

יש תחושה מוזרה של דז'ה וו כשפעם הראשונה בחייך הבוגרים אתה נשאר לישון אצל חבר..
חלילה לא בגלל העובדה ששני גברים חלקו אותו מרחב אווירי תוך כדי שינה, ולא מהפחד שלמישהו פתאום יתחשק.. בסטרייטיות שלנו, אנו בטוחים..

אבל זה מוזר כי אתה מצפה מעצמך שבמקום הכוסית מאתמול תרצד לידך כונפה מפתח תקווה..

חוויה מוזרה להיות בבית זר ושלא יכינו לך קפה על הבוקר, או ישאלו איך ישנת..

ועדיין, מיני דז'ה וו..

לפני 15 שנים. 1 באוקטובר 2009 בשעה 17:52

בחלום, הגיע אליי אליהו..

הוא הביט אליי מלמעלה בעודי שוכב..

שאל לשלומי ובעיניים מבינות, רק חייך.

הוא לא התעניין במראה שלי שהיה פרוע ומדובלל.. הוא אפילו לא הסתכל אבל הרגשתי כאילו מבטו חודר דרכי..

הוא הכניס ידו לתוך השמלה הצחורה שלו ושלף ארנק עור קטן.

כשמסר לי אותו הרגשתי את קרירות עורו חולפת על ידי.

הארנק היה כבד מהנראה לעין ולא רשרש..

הבנתי שעליי לפתוח אותו כילד הפותח עטיפות של מתנות יום הולדת..

חיוכי הנבוך לא הסתיר את התדהמה היכתה בי.. בפנים נחה לה חבילה ל שטרות אדומים עם עטיפה חומה..

הוא חייך לשלום ונעלם.. הקרירות נעלמה ואיתה הילת האור החזקה שלפתע הייתה חסרה כי חום מעיק חדק.

שבל האור על עיניי גרם לי לפתוח את עיניי. השמש של הבור ריצדה על המיטה..

אך לו רק היד הייתה מכווצת כמו שם כשהיה קר, כשהיא הכילה בתוכה את רחשי ליבי..

בחלום..

לפני 15 שנים. 1 באוקטובר 2009 בשעה 6:05

מה זה??

למה הפרנויה הזו??

איך זה שכולם פה מפחדים שמאחורי הכתף השמאלית שלהם מסתתר איזה סטוקר מהכלוב??

מה קרה? גם לפה הגיעו בני זונות חולניים שלא מסוגלים לא לשחרר את הערס שלהם..

למה להרוס כל חלקה טובה, כולל טוב ליבם של אנשים ולהכתים ציבור שלם של גברים שלא ביצעו שום פשע..

לפני 15 שנים. 30 בספטמבר 2009 בשעה 20:54

מה הדרך היצירתית להשיג עשרת אלפים שקל עד מחר??

בלי לשדוד ובלי לסרסר...

יש הצעות מעניינות??

לפני 15 שנים. 30 בספטמבר 2009 בשעה 19:39

מה עדיף?

אישיות כובשת וזין קטן או חרא של פרסונאליטי עם היוג' דיק?

ואם כבר עדיפויות..

בלונדה עם ציצי בגודל של מלון, כל אחד או קטנה שחורה ובעלת אופי מדהים ?