אידיוט אחרונות

כשהייתי בן 5 בערך...

חברה של אחותי, גררה אותי מאחורי האסם ( כן יש אסמים ברוסיה ).. מימין לאסם היו השירותים ( כן היו פעם בתים עם שירותים בחוץ ) ומצד שמאל היו עצי התפוחים שלנו, המלונה של הכלב והלול
( לול קטן שאבא גידל בו כמה תרנגולות לשחיטה ).

היא החליטה שהיא משחת באחות וחולה. היא הפשילה את מכנסי ואת תחתוני על הדרך, והחלה באופן כמעט מקצועי לאבחן לי את האזור שהוסתר קודם.

לרוע מזלי, לאחר שהיא החליטה לבדוק באופן מעשי את מחלתי ולוודא שהיא מוציאה את "כל הרעל" מאיזור שקרעה לו איזור הכשה של בעל חיים ארסי" { ציטוט מצמרר מהילדות }

לשמע העלים שנשברו תחת רגליה, הבנתי שאימי מתקרבת, כשהסתכלתי שמאלה, ראיתי את אבי הולך לכיוון הלול עם דלי אוכל לתרנגולות.

לא בכיתי, גם כשעמדתי מבויש, יותר מבויש מזה עוד לא היה..

"זכיתי" להוריי כעדים במציצה הראשונה שקיבלתי בחיים...

חוויה זה בטוח לא היה... לא הגיע כמצופה.. אבל הילדות הייתה רצת עשוקה אחרי זה..

שאלו פעם את בוגי יעלון כשהיה הרמטכ"ל , למה הוא מסתובב עם נעליים גבוהות בקרייה.

על כך הוא ענה שזה בגלל שגם בקריה יש נחשים.

נראה לי שכולנו נועלים נעליים גבוהות, כדי לא לגרום לנחשים לצאת מהחורים שלהם..

ושוב תודה לאיזדורה על המרגליות בכותרת.

אני לא מצליח לרכז את מחשבותיי כדי להפיק משפט אחד שיש לו הגיון צרוף.

נראה כאילו סוף סוף אחרי הרבה זמן שהמוח שלי לקראת ריקון סופי.. אומרים שבפלאפון צריך מדי פעם לתת לסוללה להיגמר עד הסוף כדי שזה ישפיע לטובה על חיי אורכה,

אם רק היה עכשיו חופש של שנה שבו יכולתי מחדש להעמיס במוח שלי את הכל המידע ולהעיף את הבלתי נחוץ.. הייתי אסיר תודה.

אני קם מחר בבוקר לעבודה, גם אם אני לא רוצה, נצטרך לעשות הטענה מהירה..

ועוד הייתי אמור לצאת היום. פחחחח

זחלתי הביתה, נפלתי, לקום לא מסוגל

ערןץ ההיסטוריה - אחלה דרך לברוח משיחה מעיקה עם האמא של הדייט שלך שביקשה שתיכנס הביתה לאסוף את ביתה כדי להסביר לך שהבת שלה לא זונה ומתי צריך להחזיר אותה.

מועדון ישראלי ביד חרוצים/ המסגר - כמו הגטו הרוסי רק עם פוטנציאל גבוה למפגש עם ערסים צעצוע שהתבגרו ושרילות בהתהוות שמסכימות להזדיין בשירותים כי הם שתו וודקה רד בול אחד.

תסמין הבולבול הקטן - תוקף גברים החל מהרגע שאישה כלשהי הודיעה לו שהיא הייתה עם גבר עם זין ענק אחרי שראתה את שלך.

מקדונלד'ס - יש לי געגוע לגלידה ההיא עם סירופ השוקולד שאף פעם לא ידעתי איך קוראים לה אבל תמיד שפכו תוספת רוטב כך שזה יהיה הכי טעים בעולם, פשוט הכי טעים בעולם.

שוקובו - גלידה שנוצרה לאנשים שמנים בנפשם.

אסור לנהל מערכת יחסים עם יותר מאישה אחת בכל רגע נתון, אך ורק אם זה גיחות קצרות ולא מחויבות שלא הופכות את הקערה על פיה כאשר אתה מגיע הביתה לגיחות בין לבין.

יש הבדל בין אבחנה להבחנה - וואלה!!!

אם כבר הגעתם לשולי החברה..

אם הבושה העצמית לא מטרידה את שנת הישרים שלכם..

אם העניי ןהקטן הזה שיגידו עליכם משהו מאחורי הגב הוא עניין שלא מעניין לכם את הביצה השמאלית..

אז מה את מתחבאים, מאחורי מסכות? שמות קיקיוניים?? חזות צינית???

צאו מחורי הביבים שבהם אתם נחבאים והראו עצמכם באותה הגאווה לפחות שיוצאת לכם מהפה..

אחרת לא צריך לטרוח ולהטריח בצחנת הפה ובחוסר היכולת לעמוד מאחורי המילים הללו.

מישהו מפורסם שאת שמו לא אפרסם מפאת תביעת דיבה, כתב במוסף השבת שהפסקנו להיות קוליים..

ואתמול מישהי שטחה בפניי את ההבדלים שהיא חושבת שיש בין רוסים לישראלים.. שרובם ככולם התרכזו בסטיגמות שאנחנו טובים במוזיקה בשאיפה למצויינות בלימודים ובספורט ועוד גיבוב של סטיגמות שאיתן כל עולה הגיע ארצה במזוודה כמו במערכון ההוא של אורי זוהר על העולים.. שהרבה זמן לא הבנתי אותו ומה מצחיק בו.

היום אני מבין. לא משנה כמה אנסה, כמה אשתדל וכמה אסווה את עצמי במניירות "ישראליות".. אני אשאר רוסי.. ולא שיש לי בעיה עם זה.
אני בחיים לא אסתיר את הזהות שלי, רק הבעיה שהיא חלוקה לשני חצאים, לא ממש שווים.

לפני חודשיים כשהייתי ברוסיה שמחתי שאני לא רוסי! והייתי היחיד שמחה כפיים בנחיתה בנתב"ג ( עשיתי את זה גם בנחיתה בין קייב למוסקבה ואנשים הסתכלו עליי כאילו אני דביל ) ולא היה אכפת לי.. כמעט והתחלתי לשיר את "הבאנו שלום עליכם" מרוב ששמחתי שלא התרסקנו..

שאלו אותי מה זה זיון רוסי? ובכן, זה בערך אותו הדבר עם 2 משתנים לא קריטיים

1. יש סיכוי של 1 ל 3 שהזין לא נימול ( אני משאיר לכם את הסיכויים לנחש לגביי )
2. יש מוזיקה רוסית ברקע

חבל שאנחנו לא חוזרים קצת לתמימות שאפפה את סיפורי הילדות שלי בבית הספר כשעוד לא לגמרי הבנתי על מה מדברים מפאת אי ידיעת השפה.

הקוליות הישראלית המפורסמת, הדאגה לאחר והערבות, אותה ערבות יהודית וארצישראלית מפורסמת של דור התש"ח, התק""מ או איך שלא קראו לדור הזה שאם לכתו ברחה לה גם התמימות..

אולי זה ציני שאדם מפוכח יבקש ערך כמו תמימות, אבל הוא חסר קצת בכולנו, חסר כי בלעדיו נהיינו אוטמים, אינטרסנטיים ודומים יותר לאלו שאנחנו אוהבים לשנוא ומאשימים אותם באנטישמיות.

מצד שני, מוזר איך הרבה דברים שהיו לי בראש התערבבו פה.. נו טוב..

פער ראשנה מזה הרבה זמן חגגתי עם עצמי,

בלי וודקה..

בלי בדיחות על גרסת הלייט היהודית לערב השנה החדשה שסוגדים לו בקהילה שממנה צומחים שורשיי..

האמת היה לא רע. רק בלי אוכל טעים..

לא הייתי מתנגד לקינוח..

טלפון -

- את רוצה להיפגש איפשהו או לאסוף אותך? ( אני יודע שפעם שעברה הלכת 4 רחובות ברגל כדי שאני לא אראה איפה את גרה )

- לא ממש, אפשר להיפגש במרכז באיזור שנקין. ( אם תבוא ישר הביתה, לא תרצה ללכת לשום מקום )

- מממ, אפשרי, אבז זה בעיה, אין חניה ( איך רואים שאת לא נוהגת על כלום חוץ מקורקינט ממונע )

- טוב, אז אולי.. אני לא יודעת, מה נראה לך? לדייט שני יש חוקים ( אמרתי לך שזובי, אתה מקבל, לא עשיתי רגליים )

- מה החוקים? ( נו בואי נשמע אותך מחרטטת )

- דייט שני זה סרט או פאב.

- מה את אומרת? לא ידעתי ( היינו בפאב בדייק האשון. לשתות את לא יודעת ומזמינה את ההכי יקר, סתם לפוזה )

- בוא נלך לאכול סושי ( אונאמי ??? )

- רוצה ללכת לג'אפאניקה ? ( גברים שונאים את המקום.. הבנות משום מה לא.. ל תבין )

- וואלה בכיף. אז ניפגש בירמיהו ב 21:00? ( אל תאחר אחרת אני ארגיש מטומטת )

- סבבה. ניפגש שם.


21:30 ג'אפאניקה

- היי, מצטער חיפשתי חנייה ( א. אמרתי לך שאין חנייה פה. ב. פאטתית. ג. מה התלבשת כאילו את דראג קווין, כולה ג'אפאניקה )

{ מעניין אם הברמן התחיל איתך ? } ( עאלק ברמן.. מלצר שעומד מאחורי הבר, אל תפתחי ציפיות שווא

- מה את מזמינה??

- אני ממש רעבה ( אני הולכת להזמין את התפריט כפול 3, תתפוצץ )

- תאכלי, מותק, אל תעצרי מבעדך בכלום

( 2 גרסאות להמשך הערב )

{ א. אמן תתפוצצי, בלון גז }

{מאמי את סתם תאכלי 4 חתיכות ותכריחי אותי לסיים את הבלאגן שנשאר לך בצלחת }

- בוא נשתה בינתיים.

- על מה נאמר לחיים? ( תגיד לי שאני נראית טוב? או שסתם השקעתי )

- נשתה לחיי העובדה הזו שאנחנו נפגשים לדייט שני ובדייט ה 22 ניזכר בו ונצחק ( שקר כלשהו )

- צ'ירס ( נראה אם גם היום תשכנע אותי להיכנ למיטתך )



23:00 חשבון בבקשה

- אמרתי לך שלא תאכלי את הכל, ואני מפונצ'ר מהסושי הזה ( שונא ג'אפאניקה, שונא בדם )

- בא לך ללכת לאנשהו ( מה ללכת אני בקושי מזיז את העפעפיים אם השאריות שדחפת לי לפה )

- בואי ניסע, יש לי ספיישל פלייס שאני אשמח להראות לך ( כלבה, לא יכולת לבוא עם האוטו של אמא שלך, אין לי כוח לנהוג בשיט )



23:50 ספיישל פלייס

- וואווווווווו, איזה מדהים!!! ( מעניין אם אתה מביא לפה את כל הבנות )

- כן זה מקום ממש יפה.. אני כ"כ אוהב את השקט ואת הרוגע פה.. הייתי מת לשים פה אוהל ולגור פה ( רק אל תשאלי אם אני מביא לפה את כל הבנות )

- ממש יפה פה, והאוויר כזה נקי ויש בריזה מטורפת, אפילו קצת קר ( רוצה חיבוקי... )

- יש לי ז'אקט באוטו ( לכי תקחי )

-

24:30 ספיישל פלייס - אקשן

- מתי פעם אחרונה עשית את זה בטבע? ( נו, נו, בואי נשמע את הסיפורים השרלילתיים שלך.. )

- האמת, שזה היה ממש מזמן, בטיול להודו ( הוא היה תייר מזדמן, שידע לזיין, בהנחה שהרוב רק מזיינים את השכל )

- אני מתחיל להתעייף, בא לך נס?

- אצלך?

- רוצה שנלך אלייך?

- לא, בוא נשתה קפה ונראה לאיזה כיוון זה זורם. ( שיט, למה לעזאזל לא עשיתי רגליים )

- עפנו מפה ( היום נה באוזן אני לוקח אותך הביתה, מצידי תלכי ברגל )


09:30

- רוצה נס?? איפה הקפה והסוכר אצלך?

- במגירה מצד שמאל, מעל הקומקום. לא, לא זאת. יותר שמאלה. את הנס של עלית.

- בא לי ללכת לים, אבל אין לי בגד ים ( אווף, אני צריכה לעבור בבית ולעשות רגליים, דחווווף )

- אז תקצפי הביתה, וניפגש בסביות 14:00 בחוף ( אחחח איזו הרמה להנחתה )

- זיון בוקר? ( צחצחת שיניים, זה אומר שגם אני צריך לקום, כוסאומו )

- יאללה, ניפגש בחוף. ביי. היה לי ממש כיף, במיוחד בספיישל פלייס ( היינו צריכים להזדיין שם )

- גם לי מותק, ניפגש בחוף ( אוו איזה ברז אני הולך לדפוק )

נשיקה.

בשנים האחרונות עם ריבוי יכולות טכנולוגיות, הפכנו בעל כורחנו להיות אנוסי ברכות.

פעם, היינו שולחים ברכות או מתקשרים לפחות..

המשקיעים היו שמים את האשה ליד התנור שתכין עוגה והיינו הולכים לברך בני משפחה.

היום??

עם מה נשארנו? שלל ברכות במייל - מיחזור ברכות שקיבלנו מהעבודה או מכל מיני אתרים קקיוניים שככה עוקפים את חוק האנטי ספאם.

ואז שולחים את זה בתפוצת נאט"ו, סתם, כדי לצאת לידי חובה..

המהדרין ידביקו סטאטוס במסנג'ר ובפייסבוק כדי להיות ממש בסדר אם אלו שלא שלחו להם את הברכה.

אנחנו את שלנו עשינו..

היום מידת ההשקעה נמדדת בכמות ההודעות שאתה שולח בפלאפון..

המשקיעים ישלחו לכל הספר טלפונים. הקמצנים רק לאלו שבאמת חייבים.

נהיינו כאלה כי נוח לנו לברך בלי לקום מהספה..

חבל...

במאמר אישי מוסגר, אני מוחה נגד "שנות טובות" קבוצתיות ונטולות כל רגש של חדוות החג..

לא לבעלי לב חלש!!! ראו הוזהרתם/ן...

הדרך הכי טובה להתחבר לישראלים זה לשמוע את המוזיקה שלהם..

אייל גולן
ריטה
מאיר בנאי

וכו'

אבל מצאתי נישה חדשה שירי סאטלה...

&NR=1
&feature=related
&feature=related

מעכשיו אני הולך למינגלינג במסיבות יער