לפני 15 שנים. 12 באוקטובר 2009 בשעה 16:39
כבר אמרנו שלטעם של פעם יש חרא של טעם..
אבל...
למה לרדוף אחרי הקדמה כל הזמן?
אייפונים.. ווינדוסים... ג'.פי.אסים...
איפה התקופה שחיכית ליד הטלכארט שהיא תתקשר? או כשהיית צריך ניסוי ותהייה כדי למצוא איזה רחוב נידח..
איפה נעלמה הפשטות??
הכל עובד דרך פאקסים, מיילים.. אין תקשורת אנושית שבה ניתן להביע רגשות אנושיים
מה אני צריך פקס כדי שישלח לי סמיילי עצוב.. כשאני רוצה לראות את הדמעות ולמחות אותן..
איפה היא הדיסלקציה הגיאוגרפית שבזכותה אפשר ללכת לאיבוד ולמצוא פינות חמד מדליקות?
תוחזר עטרה ליושנה.... לאלתר!!!