לפני 12 שנים. 16 באפריל 2012 בשעה 14:42
לוקחת חצי שנייה להסדיר את הנשימה
וזורקת משפט לאוויר : אתה, אוי לי, אתה
ואני מוכן להמשיך, מילותיי אינן נחוצות
וחוץ מליטוף פטמתה
מנגב לה את הדמעות
תבכי לי עכשיו
עד מתי אני תוהה
זה כואב, זה יכאב
אבל בסוף זה מהנה
תבכי בגללי
אני כבר לא יכול לחכות
כי אני תפקידי -
להכאיב לך עד דמעות
תראה, היא אומרת לי, הכאב משחרר הכל
הכאב מתחיל בראש ומגיע לשחלות
ואני מחייך לעצמי, לא יכול יותר לחכות
אני צובט פטמתה ומנגב לה את הדמעות
תבכי לי עכשיו
עד מתי אני תוהה
זה כואב, זה יכאב
אבל בסוף זה מהנה
תבכי בגללי
על כאבך אני מעיב
כי אני תפקידי -
לפטמותייך להכאיב