הרעה

יותר מידי צפיות בשביל שאני לא אכתוב את מה שהיה אתמול בביקורי הראשון בנו לימיט .
אז קודם כל בעיני הנו לימיט הרבה יותר נעים סימפטי מאשר הדאנג'ן והאוירה הסליזית שלו .
אני לא אוהבת את העובדה שבדאנג'ן אנשים מרגישים חירות לגעת בגוף של אדם אחר ללא רשותו המפורשת בשיטת מצליח (וזה מצליח כי מי ממש תעצור להוריד סטירה ולעשות בלאגן למישהו שכאילו בטעות שלח לה יד לציצי)
מאוד אהבתי את הגישה המכובדת של הגברים בנו לימיט של נעיצת מבטים וברגע שבן הזוג שלי הלך התנפלות רצינית לברר האם אני איתו ולהחמיא לי וליופיי.
התרשמתי מאוד לרעה מזה שקיצרו את ההופעה של המוכתר . האדם הוא אמן מוכשר מאוד לטעמי ולהוריד אותו מהבמה בגסות הזאת היה בעיני מחפיר .
אני מבינה שבעצם ההופעה הזאת לא התאימה לאנשים וכנראה שנעשתה טעות כשהזמינו אותו להופיע - אבל גם במקרה כזה חוסר הכבוד מצד הקהל היה מכוער מאוד בעיני.
ה"הופעה" שהייתה אחרי שהוא ירד של בחור חביב למראה שגם שימש כברמן מכה בגבר אחר מחופש לאישה הייתה לי מאוד לא ברורה האם מדובר פה בהומוסקסואליות או בסוג מוזר של מייל דום ?

רוב הקהל סולידי ברמות סולידיות . אני מודה שהלכנו הבייתה כנראה לפני ש"הזוהמה" התחילה בסביבות שתיים וחצי חתכנו משם .

באופן כללי חשבתי שהמקום יהיה הרבה יותר מייל דום אוריינטד ושמחתי לגלות שממש לא כך, להיפך אפילו .
נזכרתי בביקורי בדאג'ן במישהו שהביא עימו בחורה שהייתה צעירה ממנו בלפחות 20 שנה מכוסת עיניים מרגע שנכנסה למקום ואותו מחדיר חפצים לוגינה שלה מול קהל -ארוע שהיה מאוד לא לטעמי. לא ראיתי סשנים אתמול ואם היו אז עדיף בעיני שיתקיימו בצניעות היחסית שהמקום מאפשר(החדרים שבצידי המסדרון עם חלונות ההצצה)
מאוד התרשמתי מכמה מהרקדנים במיוחד מגבר לא צעיר עם חולצה שחורה שעל גבה היה כתוב בלבן DISPLAY שרקד בצורה מרשימה ביותר .
מצא חן בעיני מגוון גילאי האורחים שהגיע עד לאנשים שלי ממרום גילי נראו מבוגרים.
רוב הגברים שם היו לא מרשימים בחזותם החיצונית וחבל טיפה יותר מאמץ היו מקרבים אותם למטרה .
הרעיון של הלוקרים הוא משובח בעיני ואם הייתי יודעת על קיומו הייתי אולי דופקת הופעה יותר מרשימה (כי לפני כן היינו בארוחת ערב סולידית מאוד) למרות שבכל מקרה נראיתי מרהיבה לעין כל רואה 😄
תיקון לפוסט הקודם
כלובי טוען שאני לא הכרתי לו את זאת שהכירה לו את הספק של השרת אלא שהוא הכיר אותו בעצם לפני שהוא היה עם החברה שלי וכאן מגיע לכלובי תשבוחת על זה שלא הוא חטא והכיר את האיש הנאלח הזה לחברה שלי .
שבת שלום

לפני כמה ימים היה יום השנה להרשמות שלי לכלוב .
חמש שנים
הרבה זמן.
את האהוב שלי הכרתי כאן - וגם הוא הכיר אותי כאן.
כמובן שהיה אדם נוסף ששנינו הכרנו - אבל זה מישהו שבחיים לא היה משדך בנינו .
אז מזל גדול שכלובי פעל את פעולתו . מזל שהוא כתב לי מזל שניפגשנו מזל שהכרחתי אותו להשאר,ועכשיו כבר שנינו יודעים שישאר לתמיד.
כאשר האתר נפתח כלובי ביקש ממני לנהל פורום הסכמתי - אבל שכחתי מזה.
אבל בלי קשר הכרתי לו מישהי שאחרי כן הכירה לו את מי שמספק את השרת לאתר (או משהו כזה לא מבינה בזה כלום)
לפני כמה שנים מישהו אמר לי שמתגעגעים לארס שלי אז פתחתי את הבלוג .
אני הרבה פחות ארסית היום משהייתי לפני חמש שנים ,יותר מרוככת בפינות .
גם יותר מבוגרת גם יותר יכולה להעריך מצבים ולראות אותם בעין יותר בוגרת ואמפטית.
אני שמחה שאני כבר בת שלושים וחמש . ובשום אופן לא הייתי מוכנה לחזור לגיל 23
(אבל כן למשקל שלי אז:-)
דברים שהיו חשבוים לי אז פחות חשובים לי עכשיו
אני פחות עסוקה בדאווין ורושם עסוקה מאוד בלנקות את עצמי מבפנים.
הבית חשוב לי ,חשוב מאוד.
הרבה יותר בורגנית אבל לא עונה בכן אה לכל מה ששואלים אותי .
ניק שהמצאתי לפני המון זמן ועדיין מלוה אותי . רוב האנשים כבר החליפו ניקים וזה כולל את כלובי . נראה לי שרק דנה דום המכשפה ואני נשארנו עם הניקים מאז - אולי אנחנו מבינות כוחו של מיתוג .

זהו הולכת לחפוף ת'ראש לזרוק את הניירות למיחזור ולקנות כמה דברים לשבת
שבת שלום

הנה בא הרוגע
הגיע הזמן
באמת טוב שהגיע
הרבה יותר טוב

נעים לארח אותך כאן הלוואי ותישאר.
ביי ביי

לפני ארבעים ואחת יום החלטתי לקחת אחריות ונסעתי לסיני
ועכשיו אני שוב רק חושבת לאן לברוח
ואם עוד אפשר לנסוע
זה מבאס מה אני כל הזמן רק בורחת ? במקום לחיות .
יש כמה דברים שנאי אל מצליחה לפתור וכל פעם הם חוזרים ומכים בי בחוזקה וההלם לא קטן עם הזמן כאילו כל פעם זאת הפעם הראשונה .
מחר מתחיל עוד שבוע לחוץ עצבני מתרוצץ
מתי אנצל מהחיים האלה?

אני קוראת בלוגים פה בדהמרקר קפה וגם בישראבלוג
וחושבת איךזה שרובם כל כך גרועים ומשעממים אבל אלה שלא הם מעולים
ואיך הופכים בלוג למעולה ?
כבר הרבה זמן אני מהרהרת בשאלה הזאת
מצד אחד יש את אסכולת התוכי אלה שפשוט מקרים לעצמם חוויות מטורפות ויש את אסכולת דודו ביונתן כאלה שלוקחים חוויות סתם ומעצימים אותם שיראו כאילו אוהה.
יש את אלה שפשוט יודעים לכתוב יפה
הב"ז שלי טוען שאני שייכת אליהם פשוט יודעת לכתוב יפה . אני לא יודעת קשה מאוד להיות שיפוטי כלפי הכתיבה של עצמך.
ומשהו מעניין כמעט ולא קורה לי
ובכל מקרה אני מרגישה חשופה(כן אני המטורפת שחיה בבית בלי וילון ועם וטרינת ענק) מרגישה חשופה .
קראתי היום מישהי שכתבה בלוג של מחשבות שהיה טוב
לא היו שם מחשבות מקוריות במיוחד אבל הניסוח שלהן היה מבריק .
יאלה ביי

העבד שלי הגיע לביקור פתע במניו יורק סיטי שם הוא גר בשנה ומשהו האחרונות,ונזכר שאני אוהבת פרחים לשבת אז הוא השאיר לי אותם ליד הדלת ועוד מתנה מאוד יפה ושוה בארון חשמל.
אני אפילו לא חשבתי שזה הוא כי הוא הרי בניו יורק.
כל היום הייתי במסיבת יום הולדת של האחיינית שלי .
תיכננתי ללכת למסיבה בדאנג'ן סוף סוף מסיבה שמתחילה בשעה נורמאלית ומתאימה לי 2100
בלי דמי כניסה גם מתאים לי בלי קוד לבוש גם מתאים לי . למרות שהשמלה שתיכננתי ללבוש התגלתה כמוכתמת.
בכל אופן הייתי כבר מוכנה כשהיצור שאיתו אני חיה החילט להמשיך מריבה ולהודיע לי שהוא לא בא איתי . הצרחות שנשמעו כאן מין הסתם נשמעו ברחבי העיר ,אולי בדאנג'ן כבר הבינו שאני לא אגיע. עכשיו נרגעתי .
מקוה שאני מתחילה שבוע מוצלח .
שבוע טוב לכל הקוראים האנונימיים שלי באשר הם .

חזרתי היום מהעבודה וליד הדלת חיכה לי זר מרהיב ביותר של פרחים שושן צחור לזיאנטוס
ועוד פרח סגול ששמו אינו ידוע לי .
שלחתי SMS לחתיך המעצבן שכתוב בו תודה
והוא ענה לי על מה כתבתי אתה צוחק עלי זה לא ממך
הוא ענה מה לא ממני אולי יש לך מעריץ אלמוני
בקיצור הפרחים לא ממנו
אין לי מושג ממי הם לא היה פתק ולא כלום
מבקשת מהנותן להזהות

אולי לא הכל גרוע כמו שחשבתי
אבל עדיין יש המון דרים שצריך לפתור
ואני מתכננת לעשות אתזה לאט לאט

יופימ יופי יופי
לוקחת אחריות על החיים שלי
היום אחרי שיעור נהיגה שהסתיים ביפו הלכתי על הטיילת וישבתי בבננה ביץ ופתאום קלטתי שמה שבאמת ירגיע אותי זה חוף ים ושקט .
חזרתי הבייתה עם החלטה לנסוע לסיני .
פיניתי לי מיום רביעי בלילה עד יום שלישי אחרי צהריים.
קבעתי עם וטרינר מחוזי לבוא אליו היום בערב הבייתה (סוג של חריגה מהנהלים)עם הנסיכה כדי שיוציא לה דרכון חדש(דרכון של נסיכות פג תוקפו כעבור 10 ימים)
וביום רביעי בלילה אוטובוס של חצות ומחצה סיני אני בדרך אליך.....
איזה כייף . את משבר הלפסר לאמא שלי פתרתי בזה שאמרתי לה שזה או זה או אישפוז .
ולא שיקרתי היום עם כדור הרגעה לא הפסקתי לבכות - הדמעות פשוט נזלו מעצמן.
זהו מרגישה יותר טוב . הולכת לקנות לו איזה שוקולד כאות תודה.
ומקווה להרגיש יותר טוב כבר עוד מעט .
ביי
נ.ב תודה לכל החמודים שגרים במקומות לא פחות רועשים ממני ובכל זאת אמרו לי שאני מוזמנת לבוא אליהם להרגע - נגעתם לליבי .

שמישהו יזמין אותי לנוח אצלו במקום ירוק עדיף עם ערסל
צריכה שקט
עצבנית כועסת מרוגזת
רוצה לצאת המעיר לכמה ימים. שמישהו ינטרל לי את המחשבות
שמשהו יעצור את הדמעות