הרעה

לפני כמה ימים היה יום השנה להרשמות שלי לכלוב .
חמש שנים
הרבה זמן.
את האהוב שלי הכרתי כאן - וגם הוא הכיר אותי כאן.
כמובן שהיה אדם נוסף ששנינו הכרנו - אבל זה מישהו שבחיים לא היה משדך בנינו .
אז מזל גדול שכלובי פעל את פעולתו . מזל שהוא כתב לי מזל שניפגשנו מזל שהכרחתי אותו להשאר,ועכשיו כבר שנינו יודעים שישאר לתמיד.
כאשר האתר נפתח כלובי ביקש ממני לנהל פורום הסכמתי - אבל שכחתי מזה.
אבל בלי קשר הכרתי לו מישהי שאחרי כן הכירה לו את מי שמספק את השרת לאתר (או משהו כזה לא מבינה בזה כלום)
לפני כמה שנים מישהו אמר לי שמתגעגעים לארס שלי אז פתחתי את הבלוג .
אני הרבה פחות ארסית היום משהייתי לפני חמש שנים ,יותר מרוככת בפינות .
גם יותר מבוגרת גם יותר יכולה להעריך מצבים ולראות אותם בעין יותר בוגרת ואמפטית.
אני שמחה שאני כבר בת שלושים וחמש . ובשום אופן לא הייתי מוכנה לחזור לגיל 23
(אבל כן למשקל שלי אז:-)
דברים שהיו חשבוים לי אז פחות חשובים לי עכשיו
אני פחות עסוקה בדאווין ורושם עסוקה מאוד בלנקות את עצמי מבפנים.
הבית חשוב לי ,חשוב מאוד.
הרבה יותר בורגנית אבל לא עונה בכן אה לכל מה ששואלים אותי .
ניק שהמצאתי לפני המון זמן ועדיין מלוה אותי . רוב האנשים כבר החליפו ניקים וזה כולל את כלובי . נראה לי שרק דנה דום המכשפה ואני נשארנו עם הניקים מאז - אולי אנחנו מבינות כוחו של מיתוג .

זהו הולכת לחפוף ת'ראש לזרוק את הניירות למיחזור ולקנות כמה דברים לשבת
שבת שלום