הרעה

התגובות לפוסט הקודם גרמו לי להבין עוד יותר את קטונתו של האל כאילו מה הוא איזה גננת טיפשה שאומרת לילדים אם לא תאכל אני אקרא לשוטר ? אז זהו שכן .
אני לבדי בשקט של בוקר החג . באופן מפתיע לא היה סבל נוראי אתמול .דוד שלי ויתר לנו על האגדה ורק הסביר לילדים על יציאת מצריים ושאל שאלות שעל כולן ענו לו בתשובה אחת פרעה . ושניקו האחיינית שלי [ האם גם לכם המילה אחיינים מזכירה ישר את דונלד דאק ?[ שללא ספק בספריו בני האלמוות שמעתי את המילה לראשונה שהרי המטפלת הכורדיה שלי מזל הייתה אומרת בן אחי בן אחותי וכו ולהורי או לאף אחד אחר שהכרתי לא היו אחיינים ]בקיצור שניקו האחיינית שלי אמרה לו אנחנו יודעים את זה יש לנו את הקלטת הזאת בגן חדשה חדשה .
הויתור על האגדה היה מרענן .היינו שם 4 דורות ופתאום הבחנתי שיש יותר ילדים מזקנים מהדור המבוגר ביותר נשאר רק אחד שמגיע ועוד שניים שמאושפזים. ילדים היו 4 שלושת האחינים שלי ועוד ילדה יפהפיה של בן דודי .הירח המלא היה מקסים ובאופן מפתיע הסבל לא היה רב .
היום אני רק רוצה להיות בשקט עם עצמי .
אני עושה ביביסיטר לתוכים כל השבוע אז אחרי הצהריים אני אלך לבדוק את שלומם.
יום שקט לכולם

אני גדלתי בירושלים - זה גרם לי לשנוא דברים של דתיים וכל מיני מנהגים טיפשים
השבוע חשבתי שאם יש אלוהים אני [כאן נכנס השם המלא שלי ] שמחה לירוק עליו בשם משפחת ארז לדורותיה , טון של הרמת משואה. אני יודעת שהקדמתי בכמה שבועות וזה שייך ליום העצמאות בכל אופן היום בבוקר הלכתי לקנות לי כמה דברים וראיתי איש לוקח חלה ישנה שלמה וחובט אותה לספסל ומפורר אותה לפירורי פירורים וחשבתי על כל הדוסים שמנקים את הבית להוציא ממנו חמץ אבל הם עלולים לדוך שם על הפירורים ולהכניס חמץ לחייהם וממש שמחתי . אחר כך נזכרתי בשכן הדוס שהיה לנו שהיה שורף חמץ בחצר בערב החג.
ישנתי קצת בצהריים החבר הטוב אך המבריזן הבריז . החתיך נסע עד מחר .
אני מתחילה להרגע.
הולכת לארוז שמלה לליל הסדר ולהתחיל לדווש לשם בקרוב .

כשכתבתי שזה אחרי הסערה לא תיארתי לעצמי כמה בכי יבוא אחר כן
עכשו העפעפים שלי באמת נפוחים אי בקושי יכולה לפתוח את העיינים והן שורפות כל כך
אני חושבת שאחזור לתוכנית המקורית של התחמקות מהסדר על ידי זה שאומר למשפחה שלי שנסעתי עם החתיך למפשחה שלו . במשפחה שלו יודעים שאני במשפחה שלי .
הבעיה היחידה היא שאמא שלי יודעת שאני בוכה כבר שלושה ימים והיא לא תאמין והיא תתחיל להגיד לי "תפסיקי עם זה .צריך אותך שם. את רוצה שהילדים{ לאחיינים \ נכדים יש ניק כולל הילדים ] לא יזכרו אותך . או שהיא תמציא מניפולצציה אחרת. כבר שנים גוררים אותי לליל הסדר על ידי מניפולציות כאלה. כמו :זאת השנה האחרונה של סבא וכו .
חשבתי לבוא באופניים אמנם זאת נסיענ ארוכה בלי אף ירידה שוה מלב תל אביב לרמת השרון , אני פשוט שונאת להיות נעולה עם הורי בתוך כלי רכב אחד זה גורם לי התבאסות לשמוע אותם מתלכלכים אחד לשני .
הבעיה היחידה של לא להגיע לסדר זה שאני לא בטוחה שיתנו לי את הצ'ק שלי בזמן אחר כן יש לנו מנהג מקסים לקבל צקים בליל הסדר ואני בהחלט יכולה להעזר בצ'ק כרגע . כי יש לי איזה חשבונית שמתחילה להתסמן כמו חוב אבוד - אני לא אוהבת לחשוב על כסף כעל חוב אבוד - חשיבה חיובית אני לא יודעת איך לגבות אותו אבל אני בטוחה שמישהו אחר נגיד טוני סופרנו היה יודע .בכל אופן יש שם כסף שכנראה לא יפגש איתי..
עכשיו אני הולכת לקנות לי פרחים וממתקים לכל האחיינים שלי ובכלל לעשות שוק .
אני חייבת למצוא לי משקפי שמש אסור שיראו לי את העיניים. נאי מקוה שהיום באמת אני אפסיק לבכות ואוכל להרגע וגם לישון בצהריים והעיינים שלי יחזור לעצמן
חג שמייח אם יש חיה כזאת
קראתי עכשיו והיו שתי שגיאות מצחיקות שהחלטתי להשאיר המפשחה והמניפולצציה שזה מניפולציה נשית עם ציצי
ביי

העיינים שלי נפוחות מרוב בכי
הלסתות כואבות - כנראה הידקתי אותן יותר מידי.
הגוף מכווץ וכואב .השפתיים יבשות .
כולי תשושה וחסרת כוח .
לא נתתי לו לישון לא נתתי לעצמי מנוח הכל כאב לי בעיקר הלב הרגשתי נטושה מפוחדת ולא רצויה .
אני לא בטוחה שהתחושות האלה עברו . רק העוצמה שלהן פחתה .
אני פגועה - ולא בטוחה שאני רוצה להמשיך את מסע היסורים הזה.
אמרתי לו הוא אמר לי שאני מרגישה כך רק מאז שאני במחזור . אמרתי לו שמחזור לא ממציא בעיות הוא רק מניח אותן על השולחן .
אין לי את הכוחות שצריך גם לעבוד גם לסדר את הבית גם לעשות כביסה גם לקנות מתנה לחג לדודה שלי גם לבשל גם להתאמן וגם להשאר נחמדה וחייכנית .
על האחרונים ויתרתי אני רק עסוקה בלשרוד.
שיהיה כבר הערב ואני איהיה אחרי היום הזה לפני המנוחה שמחר מבטיח לי .
קוראת ספר ביום. מזל שיש ספרים - חסוך שלא יחסר
יוצא לעבודה ביי

אתמול בערב שאלתי את היפיוף איך זה יכול להיות שבכל הבלוגים כאן יש רק 1 ממש טוב ועוד שניים בסדר ? ואם זה כך אז מה זה אומר על הבלוג שלי
הוא התעקש שהבלוג שלי גם טוב אבל אני מתחילה לחשוב שלא כך הדבר ונוטה להקפיא אותו .
ואם כבר בממש טוב אנו עוסקים אז חבל שהפסיקו לכתוב בו בשבוע האחרון והמבין מתבקש לחזור לכתוב .
חוצ מזה אני עצבנית ,במחזור ואחרי יום ארוך וקשה. עם הנחיה מחר שאין לי מה להגיש בה מעולה
ליל מנוחה

כנראה שלכתוב על אושר זה מוב מסוכן
בשבת קצת אחרי שכתבתי את מה שכתבתי התחלתי לבכות ועד הערב לא הפסקתי .
שיחת טלפון עם אחי בהודו -בכי נוראי
טיול על הטיילת עם הנסיך שלי - בכי נוראי
ואפילו ככה סתם באמצע היום - בכי נוראי.
אז יותר כשאני מרגישה טוב אני לא מציינת אתזה בכזאת התרברבות - עין רעה אתם יודעים .
הסתפרתי יצא מהמם. עכשיו חפפתי לראות איך זהי ראה בלי הפן אני מחכה שיתייבש .
ביום ד היום של היום הולדת שלי אני כל כך מקוה להרגיש בסדר . אני כל כך רגילה להרגיש רע ביום ההולדת שלי .
אתמול אמרתי למישהו משפט שנראהלי שכדאי גם לכתוב:
" אלוהים נותנת לך צרות בדיוק בגודל שאתה יכול לפתור "
אני מקוה שאני לא טועה .
טוב אני הולכת לעשות כמה טלפונים למי שחייבים לי כסף ביי
אה ודרך אגב אני כבר מרגישה בסדר :-]

אתמול בלילה הבנתי כמה האושר שברירי .
דמיינו לכם כנפיים של בתולת ים או קרומים שיש לפיות שיניים בקצוות של הזנב ככה שברירי הוא האושר .
הוא מורכב מרגעים קטנים כל כך ואנחנו צריכים להראות ולהרגיש טוב איתו ובלעדיו .
כשמחכים לו הוא מתמהמה, מגיח פנימה רק ברגעים שהכי לא צפוי .
אני מנסה להביט לו בעינים אבל הוא בסך הכל קרום נגיעה,לא נוגע, רפרוף .נסיקה.
לא כמו הדיכאון שאפשר להריח את שובו , להתכונן ולצפות לו . אין קשר בין הכובד של הדיכאון לרפרוף הדקיק והבקושי מורגש של האושר.
אני במלוא פריחתי ואושרי. אוהבת כל כך .
היום בבוקר הוא נרדם ואני התקרבתי וכל מה שיכולתי לראות בפריים היה חלק מהגב שלו וקצת שמיכה. וזה ריתק אותי פתאום כל הADD נעלם יכולתי להביט באותה נקודה המון זמן.אבל השעון צילצל לו ,והנקודה נעלמה .
אנשים כתבו לי בברכות היום הולדת שכל משאלותייך יתגשמו .
המשאלה הראשית שלי כבר התגשמה - והיא עכשיו בשיעור יוגה .
הולכת לשטוף את הכלים שנשארו בכיור.

סך הכל החיים שלי די טובים
רוב הזמן
אבל אני רוב הזמן לא מרגישה כך .
מספיק שיומיים שאני לא אעבוד ואני ארגיש כאילו אף אחד לא רוצה כלום ממני ושאני לא שווה כלום .
כשאני עובדת או לומדת או סתם עסוקה אני מרגישה בריאות מוחלטת ולא מבינה למה הלכתי למרפאה לבריאות הנפש .
יש לי שיעורים להכין מסיבת יום הולדת לארגן
והמון עבודה ,בית לסדר ,כביסה לתלות .
{}אני כבר מדמיינת את עשרות ההצעות לבוא לעשות לי את הכביסה ולנקות בשבילי {}
הבעיה האמיתית עם עבדי ניקיון היא שאני לא מאמינה להם - רבים מהם איכזבו אותי הבריזו לי או סתם לא ידעו להבדיל בין אקונמיקה למיץ פטל שעדיף לי לנקות לבד .
אני רוצה לציין בהזמנות זאת אחד שונה מאוד סיסי ואחד טיפה שונה פוג
פעם הייתי בלאגניסטית נוראית ואז הכרתי אתר מעולה קבלו לינק

flylady.net
ולמדתי איך להיות מאורגנת יותר מסודרת יותר וזה גם סידר לי המון בלאגן פנימי שהיה לי בראש ובחיים, בחשבונות, בגביה של הכסף, בקביעת פגישות ועוד המון דברים .
בקיצור נאי ממליצה להכנס לאתר הזה ולקרוא כל יום קצת ולהבין את העקרונות.
יותר קל להתבלגן ברמה הנפשית בבית מבולגן.

העבד הישן שעבר לניו יורק התקשר היום לא היה לי מה לומר לו פעם היינו מדברים שעות כל יום .
היפה שלי הלך לישון - הוא חולה אני מקוה שעד יום שישי הוא ירגיש טוב למסיבה.
זהו .
אני הולכת להתקלח ולישון גם. רוקרית מופרעת שכמותי נכנסת למיטה ב10 ומחצה :-]

בבקשה לכו להצביע
עדיף לשמאל
אל תתנו לדוסים לשלוט בנו
בבקשה

אני לבדי בבית עם הנסיכונת
כשהוא הולך אני מתגעגעת כשהוא שב אני נפגעת.
בכלל אני נפגעת מכל דבר.
אני לא מצליחה לפתור את זה עם עצמי.
אני רק רוצה לחוש שקט ושלווה בפנים ולא את המולת הטירוף
אולי אני מטורפת בגלל יום ההולדת שלי שקרב.
ימי הולדת מבאסים אותי ומדכאים אותי ואני תמיד מרגישה שזה לא מספיק ולא כמו שרציתי ולא כמו שדימיינתי ולא כמו שקיוותי . אין סיבה שהשנה זה יהיה אחרת .
אני הולכת לקחת אותה לטיול ואחר כך יש לי טיפול. אוליזה ישקיט אותי