הרעה

אני עושה לעצמי סשן הליכות בפירנצה
הולכת המון ומספרת לעצמי המון סיפורים
על איך החיים שלי היו נראים לו הייתי עושה בחירות אחרות
נגיד נשארת לגור בלונדון או נגיד הולכת ללמוד משהו אחר שלא למדתי או מתחתנת עם החבר שלי מגיל עשרים כן עם האיכס הזה איך היו נראים החיים שלי היום ?
אני ישנה באכסניית נוער עם עוד איזה שמונה בנות בחדר ממש התכלבלבות אבל נעים לי ,
לא יוצרת קשרים עם אף אחד .
השיטה של הבחורים האיטלקים להתחיל עם בחורה זה לומר לה
YOU WANT TO GO AND DRINK SOMETHING
בהרגשה שלי מה שהם באמת נותנים לה לשתות זה את השפיך שלהם
חהחהחה בנתיים לא הלכתי עם אף אחד מהם לשתות משהו
אבל אני כל כך מרוכזת בסשן הליכה שאני אפילו לא שמה לב לזה שאין סקס בחיי
הדבר היחיד שאני כן שמה לב אליו זה שכואבות לי הרגליים בטירוף ואין מי ,כן אין מי שיעשה לי מסאג'
אני מפחדת שאני לא אוכל יותר ללכת בסוף הטיול הזה .
היום קניתי בגדים קניתי חולצה שכתוב עליה
YOU’RE NOT DREAMING I;M REAL!
ועוד אחת של וונדר וומן
איזה מעליבות המידות באיטליה מידה 46 היא מידה שמקבילה ל10 באמריקה או משהו כמו 40 שלושים ושמונה בישראל מה שאומר שאני לובשת מידה ממש ענקית של חמישים אני יודעת זה חמישים איטלקי אבל עדיין מבאס את הצורה
מצד שני האוכל כאן מופלא וממש מתאים לי בול
בכלל חוץ משיטת המידות כאן הכל מתאים לי הפלורנטינים המקוריים (כלומר אלה שגרים בפלורנס לא בפלורנטין) אוהבים בול את הדברים שאני אוהבת דוגמאות דביליות : סנדביץ' עם גבינה ונקניק בלי שום ממרח או ירקות תיקים בחמש יורו או אירו נעלים עם עקבים גבוההההים אני נשבעת שבמהלך היום חשבתי על עוד איזה חמישה דברים שאיני זוכרת כעת
החנויות פה עוצרות נשימה ביופיין וגם העיר עצמה
הכל מלא בכיכרות עם כנסיות ובתי אצילים עתיקים לא כו אצלנו שהאתר תיירות היחיד זה בית האצ"ל ואין אף אציל 😄
מחר אני נוסעת ברכבת לונציה עיר הגונדולות
עוד מעט אלך לישון צריכה ללכת לעשות קופי פייסט לפוסט הזה כי אני כותבת בלפ טופ בחדר שלי אבל כאן אין קליטה לווירלס רק בחדר הראשי יש אז אני צריכה להעביר מהוורד לבלוג
מה שמוזר בלישון בחדר מלא במלוכסנות זה שאי אפשר להפליץ כלומר אפשר אבל לא נעים
אמא שלי שאלה אותי לפני כמה ימים למה אני לא נותנת לה לקרוא את הבלוג שלי
אני לא חושבת שזה רעיון טוב אז אמרת לה זה לא בלוג שמתאים להורים ואחרי כן חשבתי שאולי אני צריכה לעשות לה ורסיה מצונזרת אבל נראה לי שזה גם לא רעיון מי יודע כמה מוצלח כי אם אני לא יכולה לכתוב לא על סקס ולא על דיכאון על מה אני כבר יכולה לכתוב לעזאזל ?
עוד כמה דקות חצי בטריה תתמלא לי ואז זה יהיה סימן שאפשר להעביר את החומר מהמחשב לבלוג אבל אזה כאמור אי אפשר לעשות כאן רק בחדר הראשי שדי פאדיחה לצאת אליו בטרנינג שלבשתי מצד שני כבר פידחתי את עצמי מספיק בזה שגלשתי לכלוב ממקום ציבורי (אבל זאת לא הפעם הראשונה כי היה פעם פוסט שנשלח מהפיצוציה בבוגרשוב ופינסקר )
הכי אני מתגעגעת לאקסון הטווסון החתיך שלי למעשה היום אפילו הסתכלתי על תמונה שלו בתחתונים ששמורה עימי למקרה חירום 😄

השכן ההומו כל הזמן שולח לי הודעות מלחיצות שהכלבה שלי בוכה ושהיא נובחת ושהיא רוצה להיות רק איתו אבל הבחורה ששומרת עליה כל הזמן כותבת שהכל בסדר מחר אני אעשה בירור יסודי לעניין כי נמאס לי להיות טרודה בגלל זה
היום התחיל איתי בחור קצוץ אצבע ותהיתי עם הייתי יכולה להיות עם בחור קצוץ אצבע (טוב לא הלכתי איתו לשתות כלום אבל הרעיון ) כי כל הזמן העין שלי נודדת לאצבע הקטועה ומחשבות על איפה החלק עוברות בי ללא הרף לכן כנראה שלא הייתי עומדת בזה
זהו הולכת לשלוח את הפוסט הזה
מקווה שמישהו בכלל עוד זוכר אותי וקורא את הבלוג שלי ביי
נ.ב אני מתארת לעצמי שהבנתם שמה שבאמת קרץ לי זה ללכת להפליץ ולאו דווקא לשלוח את הפוסט