הרעה

נעה בין גלים הנה גל של עצב מזדקן והנה גל של חיוך מפלרטט
ומיד אחריו גל של מה אני צריכה את כל החרא הזה ואותו עוטף גל של לכי לישון כבר מאוחר
ואז בא גל של הכל בסדר
ואז גל של אין לי הישג אחד חשוב בחיים
מיד אחריו תוקף גל של רצון לאקמול ווודקה ומשאלת מוות
ומחליף אותו גל של דמעות שנתקעות
ושוב גל של תפסיקי לדבר שטויות ותחזרי לקחת אומגה שלוש
ואף גל לא מביא אותי אל חוף
לא אכפת לי שיהיה חוף של אי של פיראטים (כמו בת הדודה של אימי)
או של חוף משונן
לא חייב להיות חוף מבטחים אבל נמאסלי להרגיש את הגלים מנערים אותי בשניות ובהפכפכות אין סופית בין מצב רוח אחד למישנהו
הלוואי והשבוע הנכנס יביא מרגוע לנפשי
למוחי הקודח במחשבות
לגופי שאם אני מבחינה נכון כרגע אף חלק ממנו אינו כואב
איזה סיטואציה נדירה ואני אפילו לא נהנית ממנה
מתי לא כאב לי כלום מלבד הלב השבור שלי מלבד ראשי הקודח
מתי מתחת לצוואר לא חשתי אף כאב
בטח עכשיו אני אקום ואגלה שהדלקת חזר הואני לא יכולה לדרוך בלי לסבול
אבל עד אותה שניה
אני יכולה להנות מחרמנות בלתי מבוקרת מזה שהגוף שלי שלם
בקיצור
עת לישון ועת לחלום ועת להחליט לא לקום בבוקר לפרוש מין החיים הסואנים בעיר תל אביב
מתי תורי