הרעה

מתעוררת באמצע הלילה שטופה בזיעה
שטופה בעצב וכעס
אחר כךנירדמת שנית
כועסת על אח שלי שבגלל מצבו אני אחראית יותר
להורים שלי לאחייניםשלי
לכל האנשים האלה שמחזיקים אותי כאן בלי סיבה
תעזבו אותי בא לי לצרוח להם
אין לי כוח ולא באלי עליכם
ואלה שבא לי עליהם אם בכלל יש כאלה מי הם
אנילא טורחת לצאת מהבית
לא טורחת להתלבש
להתקלח קשה לי
רואה מישהו שפעם העריץ אותי עם בחורה אחרת שמנה יפיפיה מאלה שממש טורחות לשים פודרה על אף מבריק
בא לי לבעוט בהם
אפילו אוכל לא יכולה להכין מרוב חולשה
רק מנטלית
לא משהו שויטמינים יכולים להבריח
אני צריכה להפסיק לכתוב הדיכאון רק מתחזק מהכתיבה
צריך לסגור את הבלוג
צריך לסגור את הברז
צריך לחתוך הכל מכאן