וואו איזה יום
כמה זיעה
התעוררתי בבוקר והחלטתי לשקם את הבית מהריסות סופהשבוע שלו
לקח לי המון זמן אבל הכל סודר האמת שאבדה לי המוטיבציה באמצע אבל אז קיבלתי מייל שהחזיר לי אותה והמשכתי .
הזמנתי אוכל לכלבה אמרתי להם שאני צריכה לצאת באחת עשרה וחצי כמובן שהשליח הגיע רק באחת עשרה שלושים וחמש .
לקחתי את אופני ודיוושתי לעבודה . בשתיים עברתי לעבודה אחרת .
אבל כשהגעתי לשם גיליתי שם סחבקיה עם המון אנשים חמודים ונעימים שלא הכרתי ועכשיו כבר ממש התחברתי איתם . אכלתי איתם ארוחת צהריים ,אחר כך בערך בארבע יצאתי משם ומשהו היה לא בסדר באופניים ,הובלתי אותם למתקן הקרוב שפסק :" צריך להחליף גלגל 200 ש"ח" מה אמרתי לו כל האופניים עלו לי ששמאות " אפשר משומש במאה עשרים" סירבתי והולכתי את אופני לחנות שבה קניתי אותם . בדרך גבר עלי הצמא וקניתי מים בטעם תות שתיתי מחצית הבקבוק ואת המחצית השניה השארתי בתיק כדי שישפכו על הטלפון הנייד שלי (כבר היה אחרי חמש ואני הייתי חייבת להיות בשש באיזה מקום ) המשכתי בדרכי לחנות האופניים הבחור פסק:" בעיה קשה צריך להחליף גלגל אבל אני אנסה לתקן " כן תנסה אמרתי לו אתה קוסם . "ואם לא זה יעלה 150 ". תוך פחות מעשר דקות יצאתי משם עם אופניים תקינות בלי שהוצאתי שקל .
רכבתי בזריזות למרכז השירות (המחורבן ) של סלקום חיכיתי בתור עד עשרים לשש .
בעשרה לשש יצאתי משם עם טלפון חלופי . עליתי על אופני ודיוושתי בשיא המהירות תוך כדי שאני מזמזמת לעצמי RUN LOLA RUN הגעתי לפגישה בדיוק בשש ודקה ואז אמרו לי כן זה יהיה בין שש לשבע תישתי קצת מים . פתאום קלטתי שמהבוקר לא עשיתי פיפי . שתיתי ארבע כוסות מים ועמדתי קרוב למזגן כדי שהבגדים שלי יתייבשו קצת מהזיעה .
בשבע ועשרה האישה הגיעה .
אחר כך נשארתי שם ואז חברה שלחה לי SMS אם אני רוצה לבוא לחצי חינם ורציתי
מאוד רציתי בעיקר בגלל סוגיית המים המינראליים המאוד לא פתורה בחיי
(בפעמיים האחרונות שהזמנתי שתי שישיות מהמכולת שכחו לשלוח לי אותן וכשהן הגיעו הבקבוקים חטפו מכות מלמטה כך שהם לא יכולים לעמוד רק לשכב)
בקיצור היא באה ואספה אותי קניתי לעצמי איזה מאכל זיבלי כי לא אכלתי כל היום בערך (כבר היה אחרי תשע ) ונסענו לחצי חינם .
האופניים שלי נשארו קשורות שם(ליד העבודה לא בחולון בחצי חינם)
אחר כך העלתי את כל הדברים הבייתה סידרתי אותם והלכתי עם הכלבה שלי להחזיר את הסרט לאוזן השלישית .
ועכשיו אני מחכה שהמזגן ינעים את הבית
את הבגדים המצחינים כבר זרקתי למכונה ובקרוב מאוד אני אלך לשפשף את עצמי במעט אקונומיקה כדי שאני לא ארגיש כל כך מלוכלכת .
זהו לישון
מחר בתשע אני מתחילה שוב .
לפני 16 שנים. 15 ביוני 2008 בשעה 20:34