אני רוצה לכתוב ואפילו במהלך היום מתנסחות לי מחשבות בצורת שורה מפוסט
אבל
אני חוזרת הבייתה והן מתפוגגות לתוך השיעמום הרצוף בחיי
מאז שהחלטתי שאני לא רוצה להכיר מישהו שאני לא לא רוצה לצאת לדייטים
לא רוצה רק לפגוש מישהו לקפה
הכל משעמם
נכון היה ריגוש אחד בדמות שיחת טלפון עם בחור אינטלגנט אבל הוא לא התקשר אחרי כן
וזה התפוגג
רוצה לבלות אבל עייפה רוצה לרוץ אבל הכאב החום והעייפות
אז בסוף במקרה הטוב שותה קפה קר בדיזנגוף סנטר
ובמקרה הרגיל בוהה במחשב
היום יש לי שיעור ראשון במשהו חדש שאני מנסה לעשות
פליז שיהיה מעניין שיהיה שמרתק שיצור עניין שיחזיק אותי
(רציתי לכתוב שיחזיק מים אבל איזה מים לעזעזל)
פונה לטיפול חדש תמיד יש ריגוש בהתחלה
ואז התפוגגות
גם זה לא יעזור
הברקתי את הבית
קבעתי עם חברה
מלאו אסמי בר
אבל יש תחושה מבאסת שזה פשוט לא מספיק
אתמול ראיתי ברחוב גור חתולים ואמרתי לעצמי אולי הוא
אולי גור חתולים יביא מזור
ישמח את בני הבית - אותי
עניתי לעצמי נוט השתגעת
אבל הנה הוא חדר הבן זונה האפור ואני חושבת עליו עכשיו
ריגוש ,מחזר , עניין, אני כאן
לב תל אביב
קומה שניה דלת עם מגנטים
מוכנה גם להפגש בדיזנגוף סנטר
רק תבואו
לפני 16 שנים. 19 ביוני 2008 בשעה 4:30