ברצוני להודות להורי שהביאוני עד הלום
טוב נו לא סתם
בכל אופן גם לכם מגיע עידכון מידי פעם עלי ועל התובנות שפוקדות אותי
אז ככה הכי קל לומר למישהו אני אוהבת אותך
לי זה הכי קל
אבל לרצות שישאר גם כשאני מתעצבנת ממנו או עליו
זה לא
למה מה קרה?
זה הבית שלי אז שיעוף
אני כזאת דפוקה וטיפשה
וזה בדיוק מה שמקסים בי כה אמר האקס החכם באדם שסיפרתי לו את כל הסיפור .
אני כועסת על עצמי על חוסר ביציבות נפשית על התפרקות לגורמים .
הוא האקס כלומר אמר לי שכל זוג זה כמו עץ אחד הוא העלים שכל הרוח עוברת דרכו הוא זה שעושה את כל הפוצי מוצי אבל הוא גם זה שמוכן ויכול לרצות לפרק הכל כשנראהלו שיש שלכת
והשני הוא הגזע .
בכל אופן נשבעתי לעצמי שלא משנה מה אני בחיים יותר לא רוצה שיעוף מכאן
לכבד את מקומו בתור הגזע
ולא להכנס לתפקיד העלים יותר מידי.
אחר כך קבעתי איתו עוד פגישה ליום שישי
אני לומדת מכל מילה שיוצאת לו מהפה
בטוח הוא יבריז ככה זה שקובעים עם עלים
ליל מנוחה
לפני 18 שנים. 14 בדצמבר 2005 בשעה 22:43