צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסגור את הכל.

לפני 13 שנים. 4 במאי 2011 בשעה 20:26

&feature=related


היה היה פעם מישהו שאהבתי
שאהב אותי בחזרה
והוא היה לי אור
אני הייתי לו תורה

ליופי אף פעם לא האמנתי
בעיקר במראה בעיקר לשלי
מלבד לשלו כשהיה בתוכי
בפניו התגלות בעיני אלוהים

ברוך אתה ה' אלוהי, אלוהי כל בעולם
אשר קידשת אותי במצוותיך
ונתת לי אהבה מקודשת בדם זרע זיעה

היתה בו הרוח ולי היה אומץ
לא פעם לקחתי דברים אסורים
בחולשה בבושה הוא נשאר לצידי
אך בטוב שמרתי נפשי לעצמי

בכל מקום שיכולתי נפלתי
ידו האוחזת שלא אוותר
אט אט הקדושה פינתה מקומה
תפילותי הצורמות לא קיבלו מענה

ברוך אתה ה' אלוהי, אלוהי כל בעולם
אשר קידשת אותי במצוותיך
ונתת לי אהבה מקודשת בדם זרע זיעה

בדידותי החותכת חייבה מעשה
כל אבר בגופי חטאיי התאבל
ואני לא עליו לא עלי התעצבתי
כאבתי את כל מה שלא נהיה

מקום משלי בעולם לא היה לי
הסתפקתי במה שפינו אחרים
הצמצום מזכך הפיתוי מרכך
כשהקרקע נשמטת נשארים הגבהים [b]
לפני 13 שנים. 3 במאי 2011 בשעה 20:38

משתוקקת למגע ידך.
מחכה בכליון עיניים למבטך החודר-
שיהדהד בעצמותיי ויחדור לגופי.
תחזיר תחושה לבשרי ומלח לדמעותיי הרבות.
נותרתי לבדי ימים רבים מידי,
חיכיתי לך ולא שבת אליי.
כלל לא הגעת.
שוקעת בסיפוריי מעשיות ,
ומייחלת לעצמי תשוקה כשלהם.
שוב אני לבד בחדרי-
עוד לילה.
עוד תענוג,
עוד גמירה.
ועוד גמירה.
ועוד גמירההה.......
ועווודד גמיררהההה...
ועודדדוד גמיררררההההה..
והגיבורה הלעוסה,
נרדמה לבדה לאחר שרשרת גמירות בדיוק כמו שקרה ליל אמש.
כמו כל לילה בשנים האחרונות.

לפני 13 שנים. 5 באפריל 2011 בשעה 21:21

יכולתם למצוא אותי בין העלים הרטובים,
בזמן שנגמר הסתיו והגשם התחיל.
יכולתם למצוא אותי בין הבוץ הסמיך,
בזמן שהגשם התגבר והימים רק הפכו קרים.
יכולתם למצוא ובנתיים עברו השנים.
נרקבתי כל יום מעט יותר.
מבפנים התפוררתי,
מבחוץ גידלתי מעטפת שחורה, שחורה וסגולה.
קשה כמו חומת אבנים שבנוייה בצורה מטומטמת,
אין בה שום התערבות של איש מקצוע.
לא בנאי ובטח שלא אדריכל.
ברעידת האדמה הראשונה שתפרוץ-
יפלו האבנים לתוך נשמתי המפוררת.
הדבר היחיד שתוכל לזכור ממני יהיה שלאחרונה הבחנתי שנולדתי ללא כל השחור.


לפני 13 שנים. 22 במרץ 2011 בשעה 21:53

אנחנו מתחבקים באופן כל כך מנחם,
הוא נושק לראשי.
אני דומעת ,
חנוקה.

הייתי משלמת בשביל שתקבל אותי ,
להיות הזונה שלך.
אני לא מספיק דוגמנית בשבילו.
הוא לא מתחבק איתי באופן מנחם-
אנחנו אפילו לא מדברים.

אני דומעת,
חנוקה.

משפשפת עיניי,
אולי אתעורר.
מרגישה את ריסיי נשברים,
מרחתי מסקרה כשיצאתי מביתי.
לא ניפגשתי איתו,
ולא איתך.
לא עם אף אחד.

אם יכולתי הייתי נפגשת.
אך אפילו לא הבחנת בי.

לפני 13 שנים. 16 במרץ 2011 בשעה 10:47

&feature=related


חנוקה ולא מידיו של אף אחד.
דמעותיי בגרוני,
בעיניי.
אין סיבה,
לא תמיד צריכה להיות סיבה.
היום,
אתמול,
שלשום..
גם לפני שבוע ישנתי לבד.
אין בחיי רגש ואין מגע.
מי זו במראה?
אני אינני מזהה אותה.
מן יישות שאוכל לומר את שמה הפרטי ושם משפחתה,
אוכל למנות את שמות בני משפחתה,
את שם הכלב שלה.
לספר לכם היכן נולדה,
איפה מתוגררת במשך כל חייה.
איפה בדרך כלל תראו אותה,
ואיפה לעולם לא,
ולמעשה לפעמים לא ניתן לראותה מכיוון שהיא לובשת מן גלימה שקופה.
היא לא הארי פוטר ולא דני דין,
היא סך הכל בחורה.
עוד אחת, עוד ילדה.
לפני 13 שנים. 14 במרץ 2011 בשעה 19:12

&NR=1
לפני 13 שנים. 8 במרץ 2011 בשעה 2:04

גדלתי קצת בשנים,
לא רואים שום גדולה כשמביטים בפניי,
אך רואים את השנים,
את הניסיון.
או שזו אני שמכירה מקרוב ויודעת להבחין בפניי,
ששינו צורתן.
ואני לא ילדה בת 13 יותר,
אני בחורה בת 20.
אני לא שוברת מוסכמות חברתיות אם אני שוכבת,
ולמעשה אני כבר לא דלוקה כמו שהייתי בעבר.
אולי זאת אני שלא דלוקה על עצמי ובגלל זה חיי נראים כך.
אני שונאת להתפרק.
אני רוצה לחיות כמו שאני מאמינה גם תחת לחץ.
היום או יותר נכון אתמול נכנסתי למעגל הרע הזה שהייתי בו לפני כמה חודשים.
המעגל הרע שאני מראה גם החוצה.
אני לא אוהבת כשרואים מה אני מרגישה באמת,
בדרך כלל אני מסתירה הכל.

עדיף להסתיר,
כי אף אחד לא מבין גם ככה.
אין מקום לשיגעון הזה.


לא משנה מה כולם יגידו.
במציאות של היום אתה לא יכול להיות תרנגול,
ישר דוחפים לך כדורים נגד קשקשים.

לפני 13 שנים. 4 במרץ 2011 בשעה 16:11

סופת טורנדו מתקיפה את אבריי,
אין לי לאן לברוח- לא הפעם.
ניסיתי ידידיי, האמינו לי בבקשה.
דמעות מוצאות דרכן מעיניי אל שפתיי.
מלוח כאן, ונגמר הסוכר.
חיפשתי יזיזיי,האמינו לי בבקשה.
התקפת חרמנות מתקיפה את מוחי,
אין במי להטיח אותה,לא עם רגש.
בודד לי,
אני לבד.

לפני 13 שנים. 9 בפברואר 2011 בשעה 19:07

ליטפת את נשמתי ברכות,
חנקת את גופי בגסות.
חדרת בין שתי רגליי בזמן שגופי בוכה חרמנותו על איברך.
שפתיי רצו במגע לשונך-
וזה פי מאתיים סוטה ממה שזה נשמע.
רציתי שתהיה לידי במקום ידי המענגת -
ובמקום לאכול את איברך טחנתי אבריי בשיטפון פנימי.
שיניי כואבות מהמתנה.
עיניי שורפות מקנאה.
אוזניי נפטרו מחוסר בנוזלים.
ואני התייבשתי מרוב רטיבות-
אני מחכה לך בבייתי.

לפני 13 שנים. 5 בפברואר 2011 בשעה 12:48

אני היא הזאבה הבודדה.
לבשתי את הטובה בשמלות,
או ליתר דיוק השחורה בשמלות-
כולן שחורות.
לבשתי את עצמי בפרצוף מחייך.
הלילה יצאתי לצוד גבר.
ויש פה גברים,
יש גבוהים ורזים בדיוק כמו שרציתי לקחת הביתה, או אפילו לעיתים לקשור בחצר,
יש גם נמוכים, נמוכים ומלאים, נמואים ושמנים, נמוכים וקירחים, יש גבוהיים וגדולים,
יש כל כך הרבה גברים.
מזל שלכל אחד יש טעם שונה.
אני אוהבת כשיש פאק מסויים זה מגרה אותי יותר,
אף נשר, צלקת בפנים, זין ענק [:
אז אני יושבת שם על הבר עם בירה,
אין לי חשק לשתות אבל מה לעשות חייבים,
ואף אחד לא ניגש אליי לעזאזל.
אני נמוכה, ומלאה אני מן נוכחות מין קשה להסביר אותי תפגשו ותחליטו.
האמת המראה שלי מטעה אני נראית ילדה טובה כזו, אבל המוח שלי הו, אתם יודעים כמה הוא מלוכלך.
אז אני מסתובבת בידיעה שאני חושבת כל היום מהאזור שבין הרגליים ואף אחד לא יודע כי יש לי נוכחות שקטה כזו.
למעשה זה תלוי במצב רוח.
תמיד חשבתי שאני צבועה כי יש בי מליוני אישיויות שונות.
עם הזמן הבנתי שזו פשוט אני.
מגוונת.
בכל מקרה, אני יושבת ושם ומסתכלת ואומרת לעצמי,
לעזאזל מנסים להתקרב אליי ואני דוחה כל מי שאני לא מכירה,
לא נותנת להתקרב לא נותנת לרקוד איתי.
אני אומרת לעצמי ,
חסודת הזרע,
את היא הזאבה הבודדה.
אל תבכי על הזאבים הבודדים שמגרשים אותך מחייהם,
כי אם הם לא היו מגרשים אבל היית מגרשת.
פתאום הבנתי שהרצון שלי לגבר , לגבר ספיציפי נובע מהידיעה שהוא לא רוצה.
כי כל אחד שרוצה בקרבתי נמחק אצלי -ולא בכוונה.
לא בידיעה.
פתאום הבנתי שאני רוצה זין שלא ירצה אותי.
היה לי בעבר חבר,
היינו יחד שנה וחצי - בלילות הייתי מתעוררת והולכת לעשן בסלון ולראות טלוויזיה,
כשהיה הולך הייתי חוזרת לישון עוד קצת כי בלילה לא יכולתי לישון.
אהבתי כשהוא ישן אצלי כי חיבקתי אותו וזיינתי אותו,
ואהבתי אותו.
אהבתי אותו אבל שיהיה קצת רחוק.
הוא היה גם בקרבי. סופשים בבית.
סידור שכנראה מתאים לי.
אני יושבת שם ואומרת לעצמי שאני זאבה בודדה
ויש פה כל כך הרבה גברים אז מאיפה להתחיל ?
ואם אני אתחיל עם זה,
אחרי זה אני לא אוכל להתחיל עם ההוא,
ואם יבוא אחד אפילו יותר טוב ?
שמריח יותר טוב ?
שהוא יותר גבוה?
אני לא יכולה להתחיל עם אף אחד,
אני צריכה לחכות למושלם.
מן תחושה כזאת של פיספוס להתחיל עם ספיציפי,
אז בואו לבחינות אחת הדרישות הן שתאהבו את איך שאני נראית,
לא בגלל שאני סקסית, לא בגלל שאני עושה דיאטה,
אלא בגלל שאתם אוהבים נמוכות עם תחת גדול וחזה קטן,
ונוכחות של חסודת זרע.
אחת שרוצה ללקק.
יש עוד המון דרישות ,
תקראו את כל הבלוג [אחת הדרישות זה לאהוב לקרוא אותי ] ותבינו את הדרישות אם אתם מתאימים...
תוכלו להגיע לאודישנים מחר- אודישנים למציאת ידיד אמת שיאהב אותי ולא יגלה לי ..