|
|
|
תשתקי בי אישה.
תפסיקי לצרוח.
תשתקי בי ילדה,
תפסיקי לריב.
תאמר לי אדון,
תחנך עד שאהיה מאולפת.
כמו חתולה לתפארת ,
כמו חתולה מתבלבלת.
כי אתם,
שונאי החתולות צודקים,
חתולות אנוכיות.
זה כל היופי,
לחנך אותי להיות חתולה כלבביך.
לא כלבלבית.
והמילים לא מתחברות לי.
ויפות אומרות שאני מעדכנת כל שניה.
והכרתי את כולן היום,
יפות יפות,
ואת-את אחת.
תודה שחייכת ואמרת שאני מתוקה,
תודה שאת יפה ומתוקה,
תודה שבאת היום ונתת לכולם לראות את יופייך.
מקווה שהיה לך כיף,את בוודאי עוד רוקדת.
אני נשארת על הקרון. אם הנהג עוד רוצה בי.
בוא ותפתח בי דף חדש,
עכשיו אני לבנה מתמיד.
בא לי לזיין לו את המוח.
בא לי לזיין אותו.
בא לי שהוא יסטור לי
בא לי לקבל מכות.
בא לי לרוץ עד שיכאב לי בריאות.
אני רוצה להפגע,
להתאכזב
לקפוץ מגשר ולחזור לחיות.
תן לי לעוף.
לדעת.
לרצות לישון.
תן לי לחלום כשאני ערה.
תדע מה אני רומה לומר לפני שאני אדע מה אני חושבת.
תבין מה אני אומרת כשאני מדברת בג'יבריש.
תילל יחד איתי לאור ירח מלא
תבשל לי דגים.
תרביץ לי עד שאני לא אוכל ללכת.
תזיין אותי עד שלא יהיו לי נוזלים.
תשקה אותי במשקאות חריפים.
תן לי לאכול אפרסקים.
תן לי לאכול לך את הזין.
עד שהוא יגמר.
אני רוצה שהזין שלך יהיה שלי.
אני רוצה להיות שלך לנצח.
אל תעזוב אותי יותר בחיים.
אל תנצח את הפחד שלי.
תלמד אותי-לנצח את הפחד שלי.
תגביל אותי,
תסנג'ר אותי.
תחנך אותי.
תרצה אותי.
תגמיר אותי.
תשתף אותי.
תרגיש אותי.
תחבק אותי.
תלטף אותי.
תשכח אותי.
תעלם לי.
תברח לי
אני אשכח אותך.
אני ארצח אותך.
אני לא אכבד שום דבר שתאמר לי.
אני ארצה שתאמר לי כל דבר.
אני רוצה להתחרפן במדים.
להתאבד כמו לטאות.
לזחול כמו חיות.
אני רוצה שתאמץ אותי ואהיה החתולה שלך.
אני רוצה שתקרא את כל המילים שכתבתי,
ותבין שלא אמרתי על עצמי שום דבר ממה שנאמר.
אך ורק אמרתי:
תגיע כבר!
אני רוצה אותך
אותך אותך.
היא עירומה ולא מבגדים.
היא נשמה,
ואין לה חיים.
היא אהובה,
ואין לה גברים.
היא נחותה ,מבית מלוכה.
היא חסודה,שאיבדה בתולין..
היא מתוקה,שהורגת זבובים.
היא מלאה ברצונות טובים,
שלרוב הם מתפקששים.
היא אגואיסטית,
שרוצה לראות אחרים.
היא זונה,
שרוצה למצוץ,
סוכריות.
היא יפה,למכוערים.
היא מדהימה למגעילים.
היא מתופפת לי על החיים,
היא מנגנת על העצבים.
היא זונה,
שרוצה סטירה.
היא נחותה,מבית מלוכה.
היא חסודה,שרוצה זיונים.
היא נחותה,מבית המלוכה,
בית מלוכת החתולים.
עמדה וחיכתה לו ברחוב בזמן שניסתה לחשוב בראשה לאן תיכנן לנסוע.
הוא לא אמר לה דבר מלבד שנוסעים ליומיים ושתביא לה איזה בגד חם ללבוש.
תמיד זה קורה הוא מאחר לה בעשר דקות בגלל שהיא ידועה כמאחרת כרונית..
ואדון לא צריך לחכות לחתולה..
משתעממת מתיישבת על פינת המדרכה וחולמת בהקיץ.
ובדיוק כשהתיישבה הג'יפ שלו עצר...היא אמנם לא ראתה אותו אבל הוא חיכה עם המכונית עד שתבחין בו.
הרימה את ראשה בין לבין המחשבות וראתה אותו הוא הסתכל בה והיא ניתרה מהמדרכה ורצה בצעדים קטנים וחשדניים לתוך המכונית.
התיישבה במכונית והשפילה מבטה מטה .
"את לא מתכוונת להגיד לי שלום חתולה?"
ממלמלת בחזרה איזה משפט קצר וחסר בטחון.
מסתכל עליה ומחכה ..הוא לא היה צריך לדבר רוב הפעמים או לומר לה מה לעשות..
למרות שהייתה חצופה ולא מחונכת..
הוא ידע איך להתנהג איתה.
"את רוצה להבלע בין ההמון ,בבקשה.
אם לא תאמרי לי שלום בטח אשכח מי נכנסה למכונית שלי,אני עלול להתבלבל ולחשוב שאת ננסי הכלבה..."
עונה לו ישר ביתר ביטחון ועודף אנרגיה ..
"תרגעי"
משפילה את מבטה וחושבת לעצמה שהוא יודע כמה היא שונאת שמשווים אותה לכלבה..
"תפסיקי לחשוב" אומר לה ומתחיל לנסוע.
בעשר הדקות הראשונות הם שתקו.
הוא לא התכוון לפתוח בשיחה או לשאול אותה שאלות.
מנסה להסתכל במראה הצדדית ורואה כמה שהיא מלוכלכת..
החתולה מושיטה יד מתחת לכיסא מחפשת טישו או מגבון לח לנקות את המראה..
"מה את מחפשת?"
עונה לו..
מסתכל על המראה ואומר שאכן המראה מלוכלכת..
"תנקי אותה בעצמך" אומר לה.
והחתולה עיקמה את אפה וניסתה לחשוב.
"הרי חיפשתי טישו לא?"
"אמרתי -בעצמך"...עונה לה
מסתכלת על האדון ובודקת האם הוא מתלוצץ.
הוא בכלל מסתכל על הכביש רציני כמו שהוא תמיד.
החתלתולה מתיישבת על הכיסא כשרגלייה מקופלות ומנסה כמה שיותר להגיע אל המראה...
דוחף את גבה קלות לעזור לה להגיע..
החגורה נמתחת ומכאיבה לה והיא שוקלת האם לשחרר את החגורה או לא.
"ברור לך שאת חייבת להשאר עם החגורה זנזונת .."
וחוזרת בה ממחשבותיה..מתאמצת להגיע למראה מתחילה ללקק..מנקה את המראה מהאבק שהצטבר עליה.
אמנם הוא מסתכל על הכביש אבל הוא רואה אותה מבלי להסתכל.
נהנה מהחתולה שלו..
סיימה לנקות והתיישבה חזרה בצורה נינוחה על הכיסא.
מושיט אליה יד ונותן לה להתלטף עליו והיא מתחילה לגרגר..
מתחילה ללקק לו את ידו וישר בלי להסתכל אליה אפילו סוטר לה בחוזקה על פניה .
מייבבת החתלתולה "קודם תנקי את הפה שלך זונה מטונפת.."
משפילה מבטה למטה ומיללת יללה עצובה.
מושיט יד לכיוון הכיסא ונוגע ברגליה קלות (וישר עובר בגופה רטט מהמחשבה שיגע ברגלייה..)
מושיט לה בקבוק מים.
לגמה מן המים וגירגרה בפיה..מכוונת לירוק מהחלון.
תופס בשערה ומושך לכיוונו מההפתעה בולעת את המים ונחנקת..
"מה את עושה?"
שותקת..חושבת על תשובה מספיק טובה לאדון שלה.
מושך בשערה ומלפף סביב ידו..".אני אחכה הרבה?"
מרפה משיערה בזלזול ומחזיר את ידו להגה.
"ניסיתי לנקות את הפה .."
"וללכלך את הכביש זנזונת?"
מושיט לה את הפח ..
דימיון לחלוטין!!
הוא החזיק את ידה,ואמר לה את זה בקול חלש.
כמעט אילם היה באותו הרגע,המושלם שלהם.
אם מישהו היה מסתכל מהצד הוא היה מזדעזע,
אבל שניהם,היו בשיאם,הרגישו שהדם שלהם הופך לכחול.
"הדם שלך זורם בי עכשיו" הסתכל עליה בתשוקה שלא נגמרת.
מאז שהייתה קטנה,שלטו בה אנשים אחרים,היא לא נסתה לשנות את זה.
קשה כ"כ להחליט החלטות..כך חשבה לעצמה.
בעוד ליבה קשור עם חבלים,וראשה נצלב בין סכינים,
הייתה יושבת ומסתכלת עליו,יום אחרי יום..
תמיד דמיינה את השיחה הראשונה שתהיה לה איתו..
אך זה לא היה פשוט,הוא היה אדם מרוחק.
אחד ששומר על השקט הפנימי התמידי שלו.
היו לו עיניים אפורות,ועיגולים שחורים מסביב.
שפתיים אדומות,כאילו מכסה אותן בדם כל בוקר.
"אתמול בלילה דמיינתי אותך תלוי על המרפסת שלי."
התקרבה ואמרה לו בבטחון מלא,שצברה במשך השנים שחיכתה
לאומץ הזה בסבלנות רבה,אך לא הופיע בגופה.
"ומה עשיתי שם,בדמיונך?"ענה לה בעוד בוחן אותה פעם נוספת.
"כמו גנב,לביתי נכנסת.עשית בי כרצונך"
מי שהיה מופתע מהתשובה,הייתה זו דווקא היא.
מחזיקה את פיה,ועיניה פתוחות,מנסה למחוק את דבריה.
הוא ידע תמיד,וחיכה. כל יום הוא בא לשם כדי לא לאכזב אותה.
בעוד התגברה על הפחד,והזכירה לעצמה כמה זמן היא חיכתה,
הוא הרגיש שהיא מתחזקת.."ומה היה רצוני?"הקשה עליה.
"רצונך היה לאכול אותי" אמרה ונשכה את שפתיה,עצרה נשימתה,
הרגישה ממש, שזה הולך לקרות.
"אולי יבקרו אותך הלילה.."
