לפני 14 שנים. 18 בדצמבר 2009 בשעה 10:50
את אישה.
ילדה,
יפה.
כמה עברתי איתך,
ועם השנים שקט מתגלגל לתוכי.
נעים לי.
רגוע.
אני רוצה לתקן בי הכל.
להיות מושלמת.
מושלמת בתוכי,
בפנים.
אתה,
כותב לי מרחוק-
ולא משנה אם המילים הללו בשבילי.
כי בשבילי,
הם תמיד ינגנו לי נעים.
יעשו לי נעים,
נעים מאוד.
ואני חוזרת משם ,
קצה המדבר.
גבולות ישראל.
מתזזת בריצות ועומדת במצבים נפשיים שקשים לי.
ולא אשקר לא חושבת עליך בימים.
אבל המילים שלך,
הם שלי.
לעולם.