לסגור את הכל.

21.12.09

אין לבד.
אין ביחד.
הכל פה בערך.

אין אהבה
אין שנאה
הכל פה ליד.
נמאס לי שסביבי,
כולם כל הזמן.
בא לי קצת לבד.
לבד כמו פעם.
בא והולך,
וחוזר חלילה,
הרצון להיות לבד,
תמיד ישאר.

ויש פה טוב,
שלא אתבלבל
רק קשה לי להסתגל.
בחיית,
קשה לי להסתגל.


--
והיופי כאן מרהיב
יותר מהכל.
הזריחות,השקיעות,
ובין לבין.
תמיד יפים השמיים,
כאילו מלמעלה הוא אומר לנו שכדאי לנו להיות חזקים.
כי הוא שומר עלינו.
וחסרה לי הכתיבה שלי.
חסרה לי.
אבל אפילו הפנקס שלי ,לא שלי.
וכל אחד בכל רגע נתון יכול לקחת את הפנקס שלי,
ולקרוא הכל.
(במטרה לקחת דף)
הפנקס האישי שלי,
מסונן.
לאן הגענו?
לצבא...
--
מפקדת הפלוגה מדברת
ולמען האמת שהשיעור לא כזה חשוב לי,
בא לי לכתוב בעצמי.
בא לי קצת לכתוב.
כמו פעם.
סתם אותיות.
לכתוב מילים,
אפילו חסרות משמעות,
לכתוב:
קללות,ברכות מילים מיותרות-מילות קישור.
הכל פשוט הכל.
בלה בלה מיאו רר...שלום ביי איכס
בן זונה מניאק זונה מזדיינת בתחת,
אוכלת בולבולים מנשקת זרבובים,
מזיין כריות,מנשק חולות,
כותב אגזוזים רומס אגוזים לא יודעת אין לי קללות .
אבל בא לי לקלל ,לצעוק לצרוח לשמיים
לצאת לריצה.
להתחרפן לשמוע היהודים
להזדיין חזק עד שיכאב לי כל כך.
--
אז מה ,אני אכתוב בשבילכל השבועיים?זה הזוי,
כי זה עובר לאט,וזה עובר מהכר,
וזה עובר מוזר.
הזמן הופך למוזר.
מוזר הכל מוזר לי.
מוזר מוזר מוזר.
בא לי גבינה ולא שוקולד.
בא לי עגבניה וגמבה ולא מלפפון.
בא לי נעלי עקב ולא נעלי צבא.
בא לי ג'קי ולא תבור,
או לפחות ביחד.
בא לי קוסמטיקאית,משפחה,
דניאל,חברות.
בא לי בא לי בא לי .
--
מבט בעיניים
מבט בעיניים
אפ פעם לא רואים את המבט בעיניים.
אפ פעם לא באמת רואים את המבט בעיניים.
הרי שאפילו אני-
אף פעם לא ראיתי את המבט בעיניים.

ותמיד לחכות,
צריך לחכות.
צריך להכין,ואני עייפה בעיניים.
ממש עייפה ממש
אוף.
נמאס לי בא לי להתחרפן.
---
תן לי הכל.
אל תמנע ממני דבר.
שיהיה לי חם.
ונעים.
וכואב.
תחנך אותי,
כמו שתמיד ייחלתי.
תחנך.תמיד תחנך.
תחנך תחנך תחנך.