לפני 14 שנים. 30 ביולי 2010 בשעה 21:07
זה דיי ברור שהוא מושך אותך.
הוא לא מסתיר מאף אחד שהוא רוצה שתמשכי.
ואת יושבת כאן,לא דיברת עם אף אחד מהחברים שלך כדי לצאת בערב יום שישי.
תמיד איכשהוא את מצפה שיתקשרו אלייך.
שיציעו לך.
החדר שלך עמוס חפצים ואת במשך חודש כבר מנסה להעיף ממנו כמה שיותר.
והוא עדיין עמוס.
הכלב המתוק שלך מנסה לשחק איתך ואין לך חשק.
וג'קי,אסור שיהיה עצוב.
החדר עמוס,
הלב עמוס.
הנפש עמוסה.
הכל עמוס מידי.
אריק ברמן מתנגן ברקע.
נתקע לך טעם של שום מהסלט חסה שלפני שעתיים אכלת.
חבל שאין לך מסטיקים.
מזל שאין לך חבר.
בשבועיים האחרונים את מעשנת יותר ממה שעישנת אי פעם.
אלכוהול לא ממש מושך אותך.
זה לא עצב,זו מן תחושה של ביזבוז.
את מרגישה מבוזבזת בעולם הזה.
את לא עושה מספיק.
-----------
בעולם אחר?
הייתי עושה אותך לפני חודשים.
הייתי שלך כבר מזמן ,
בעולם אחר,היית מחנך אותי,
מלמד אותי.
הורג אותי מכאב ותשוקה.
אדון נכבד,
זה עולם אחר.
ובכל זאת,
היית רוצה שרק יהיה קצת מחובר עכשיו.
לא העולם שלנו.
