לפני 14 שנים. 16 באוקטובר 2010 בשעה 14:15
שם,
בחור השחור.
כשכולם רצים
ואת נשארת לבד,
ימים נרקבת.
דמעות כבר שיגרה.
שם,
מחשבות הן החברות הכי טובות שלך.
געגועים הם האחים שלך.
אלה שאת רבה איתם בימים ובלילות.
שם,כשהימים נראים כמו לילה,וסיגריות לא נותנות דבר.
את מעשנת כמו זונה.
ונוגעת בעצמך בלי תשוקה.
רצית להיות אמיתית.
להרגיש את עצמך קצת חייה.
אבל במקום שיש בו כל הזמן חושך,
את לא רואה את עצמך.
אז מי בכלל אמר שאת קיימת?
