אני שוב מאחרת לכלום,
יש לי עוד זמן לקפה אם מחשיבים את הזמן שהתפנה בין רכבת לרכבת.
ואתה בקרון מדמיינת שתהיה כאן,
אתה כאן?
אני שם ?
איפה אנחנו ?
מי אתה?
אני בחלום צלול כל חיי.
ואני כל כך בנאלית ומפגרת,
מתאהבת בילד ?
אתה יישן אצלי ואנחנו מדברים יומיים שלמים בלי זמן שתיקה,
בזמני השתיקה אנחנו שותקים מחשבות.
אתה כלבלב?
כלבלב מניאק ..
ובמושגים של אותיסט אתה אתאיסט,
ובמושגים של דתי אתה מאמין בן מאמין,
ואני מאמינה בת מאמינה שנולדה עם יצר ותשוקה שלא נדע.
ואני ?
אני אני אני אני אני אני אני,
אני רוצה אותך נכון,
שתדע לומר תמיד מה שארצה לשמוע, וזה לא תמיד מה שרציתי לשמוע לפעמים אני רוצה לשמוע את מה שלא רציתי לשמוע.
ואתה יודע תמיד לומר מה שצריך לומר ותמיד לומר מה שלא צריך לומר.
ואני סומרת ממך ?
לא נכון.
אתה לידי ואני חושבת עליך ,
אין פה אף אחד אחר חוץ ממך.
הבעיה היא שאתה מסוג הגברים שלעולם לא חושקים בי מעבר ..
אתם חושקים ועוד איך חושקים וזו בדיוק הבעיה שלי.
אוהבת ילדים רעים,
הבעיה שגם אני ילדה רעה,
סוג של תמימה מחורפנת.
מים שקטים חודרים עמוק -
הבעיה שהם חודרים לנשמתי ומחלחלים בה עם השנים יותר ויותר,
ומטביעים את נשמתי בקצב רצחני ואכזרי.
זה כמו שנשמתי נעתקת ממני,
נשימתי מגמגמת במשך 20 שנה.
לפני 13 שנים. 2 בדצמבר 2010 בשעה 10:14
