אז אני נוחרת והוא מחבק אותי,
ויכול להיות שזה הגנן שמפריע לו לישון עכשיו אבל בנינו אלה הנחירות שלי שמפריעות לו יותר.
ואני מטיחה בו חרמנות של כמעט 20 שנה,
ואני לא מסופקת-קשה לספק זונה מובטלת.
והוא חתיכת גיטריסט פורט על גופי ונשמתי רוטטת מבפנים החוצה.
והמלאכים בוכים אבוי, כמה הם בוכים-
דמעות של מלאכים הן המלוחות ביותר.
מזמורים מתנגנים בחדר,
ברקע מוזיקה של אמנים.
מזמורים מתנגנים והם המרכז,
מזמוריי צופיי היקרים-
מזמוריי שזימרתי כל חיי..
ולא אשאיר אחריי דבר מלבד כמה זאבים חרמנים.
חשקו בגופי,
ואני חשקתי באהבה שלא הצלחתי להשיג.
אני כותבת באתר הזימה הישראלי הכי סוטה שיש,
ומצפה למצוא הבנה לתום לעצב לכאב לשחיקות שאני חווה יום יום.
מצפה לקבל מענה אלוהי ,
והאמת שאלוהים לא מפסיק לדבר איתי.
בגלל זה עזבו אותי לא מעט.
אלוהים אוהב את הילדה הקטנה והחרמנית שלו,
אז שרק יענה לי אם לא רצה שאעשה את כל מעשיי הסדום האלה,
למה ברא אותי עם יצר חזק כל כך?
לפני 13 שנים. 5 בדצמבר 2010 בשעה 13:52
