לפני 13 שנים. 15 ביוני 2011 בשעה 21:40
אני פורקת.
רציתי שהוא יידע לפני שאני נוסעת.יכולתי לגלות לו באלפי דרכים. מליוני צורות.
אני פורקת,מתפרקת , מתרפסת מול עיניו. הקרות, החלולות ואני מתבשלת באוויר הלח והרותח - הוא צופה בי מביתו הממוזג.
אז אני נוסעת, אני לא יודעת לאן.
אני מקווה ששם אמצא קצת נחת ואולי אוכל להתאהב בעצמי סוף-סוף.
אך לשחור שלי יש תוכניות אחרות בשבילי,
הוא לא מוותר כל כך בקלות.
הוא נוטה לצאת למסעות אחריי-
לאתר ולחדור בשנית.
וגם כשמצליחה לנקות אותו מהמערכת ,
תמיד נשארים בי זקיקים ממנו שמתפתחים בימים קשים יותר.