ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסגור את הכל.

לפני 12 שנים. 4 באפריל 2012 בשעה 22:05

הוא מככב אצלי בסיוטים.
אולי יכולתי לחשוב מחשבות חיוביות על החיים,אבל כשהוא מגיע אני סובלת ממוות קליני.
רציתי לעשן סיגריות אבל הסרסור שלי אוסר עליי.
הוא קצת קשוח אבל מלא בכוונות טובות.
הוא היה רוצה לקחת אותי לאישה אבל שכבתי עם יותר מידי גברים.
ככה זה אצל יהודים.
הוא לא יכול כי ייצאו לנו צאצאים מנוולים.
אני מבינה את מקומי, כי זו אני- השרמוטה, הזונה.
זו שצריכה לקבל את הסטירות במקום הפרחים,
הקללות במקום התכשיטים,
הזלזול ולא את הרמונטיקה.
כי זונות טובות אל גברים ,
ונשים אמיתיות צריכות להתעלל בכם כי רק ככה אתם מתאהבים.
אז אני מבינה את מקומי ולעולם הוא לא ייקח איתי לאישה, אני היא הזונה של סרסורי.
אוי- וכמה שעינגתי אותו בגבולות האהבה.






להרגע, אני עוד לא זונה -ואין לי סרסור .
;)

פנטין - אני לא בטוחה שהבנתי, אבל זה עדיין מזיז אצלי משהו..

לפני 12 שנים
oron​(שולט) - עצוב. לי זה פשוט עשה עצוב.
לפני 12 שנים
נושכת ברכות - לגמרי
לפני 12 שנים
בת אדם - אז כנראה שהצלחתם להבין אותי.
לפני 12 שנים
ialda​(נשלטת) - כתוב מדהים!...
כל פעם שאני קוראת את הדברים שאת כותבת אני מרגישה כאילו קראת לי את המחשבות ואז כתבת...
לפני 12 שנים
בת אדם - תודה מאמייי:) אוהבת אותךךך
לפני 12 שנים
באהלפההרבה​(אחרת) - אני מקווה מאוד מאוד, שאף אחד לא באמת גורם לך להרגיש ככה. שה"סרסור" הזה הוא דמות בדיונית, ושאת לא רואה בעצמך זונה או שרמוטה או כל דבר אחר שכזה. אם כבר אז זה הוא, שראוי להשפלה ולזלזול.
לפני 12 שנים
בת אדם - לצערי, התחושה אמיתית .
לפני 12 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - עוד לא.
(:
לפני 12 שנים
בת אדם - :) תודה מאמי על הכל
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י