בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לסגור את הכל.

לפני 11 שנים. 9 באוגוסט 2012 בשעה 11:22

  מצצת את דמי מעורקי נשמתי

 בזמן שפשטת בגדייך.

חשפת את עורך בשרך ונפשך

בשניות לא חשבת פעמיים.

קרעת את בגדיי

 נישקת את ידיי

חשקת וחלמת רק לשרוט.

תאמרי מה יהיה?

זה לא משתנה..

 אולי תפסיקי לרדוף.

את רק מנסה ולא משנה

ארבע שנים ,טעויות.

תתחילי לשמור על כבודך האבוד

אם הוא עדיין ישנו..

היכן את ילדה?

את עוד לא אישה.

תשעה חודשים ,לחכות.

תשעה חודשים,ואת בחיים.

לא פתחת ת`מגירה עם הסוף.

הסוף המחניק,מרדים או מכאיב..

מוריד את הדם,לא דמעות.

תשעה חודשים,

ניצלת ת`חיים ואמא מדממת דמעות.

עוד פעם טעית,

ואת בשלך...

קורעת בגדיו,

מנשקת ידיו..

חושקת חולמת לשרוט.

אולי תפתחי ת`מגירה עם הסוף,

לכולם תעזרי בלי דמעות.

בת אדם - זה נכתב בשנים של דיכאון חריף. תחשוב לבד מה המגירה עם הסוף הייתה :)
אני כבר לא שם אז לא לדאוג חס וחלילה :)
תודה על הקריאה!
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י