|
|
|
אתה לא יכול להגר לאי בודד כי תצטרך לקחת אותי אתך
ואני, פחות מתאים לי כל הקטע הזה של ים ושמש וחול (אם תרצה איגלו בודד אני מוכנה לשקול)
אז לא...קיבלתי החלטה ואתה לא מהגר לשום אי בודד.
♥️
נ.ב
כבר שעה יש לי בראש תמונה מענגת שלי בין הרגליים שלך מלקקת וגם קצת נושכת את פנים הירך...ממממממ
תן לי יותר ועוד ועוד
♥️
אני יכולה להפריע לרגע?
אני אדפוק בנימוס על דלת חדר העבודה שלך,אני יודעת שאתה ממש עמוס
אני ממש חייבת עזרה,רק לרגע או שניים.
אתה תהנהן בחצי הסחת דעת כי תמיד יש לך רגע בשבילי ואני אדחף בינך ובין שולחן העבודה ואתיישב לי בנחת, עירומה ומפושקת.
אני חייבת את האצבעות שלך. כאן כאן כאן וכאן ואם אפשר עוד כמה דקות מזמנך אז חייבת גם את הזין שלך בפה שלי.
...רק שתדע שבכל פעם שאני יודעת שאתה עמוס בעבודה בשבת,זה מה שבא לי לעשות, שבת קודש וזה.
♥️
הצעדים שלך במסדרון
הלב שלי שהולם כמו מטורף
הריח המופלא שלך
החיוך הזה למראה הרגל החבושה
האצבעות שלך שמתחברות מיד בדיוק לנקודה הזאת שמטיסה אותי לכוכבים
הגוף שלך והגוף שלי צמודים בכל נקודת מגע אפשרית
הטעם שלך על הלשון שלי
מה אתה עושה לי♥️
משהו בקול של מאיץ את הדם בורידים שלי
משהו במגע שלך מצית בי חשמל (ומלא רטיבות,פלא שעוד לא התחשמלתי!)
משהו במחשבות עליך מעיר ומאיר את כולי
משהו בך שינה את כל מה שחשבתי על עצמי
מדי פעם אני חושבת על הפלא הזה שבינינו אבל המחשבות מיד מובילות אותי למחשבות יותר ארציות...ומגונות.
אז מתי אתה בא להשתמש בי?
♥️
מתחת למדור ששמור לכופרות וכופרים
מעבר ללשכה הפרטית של טורקמדה
בנפרד מהמחסן שבו שמורים כלי המשחית הכי משחיתים
משם חפרו את העינוי השטני המשולב הזה- חוסר יכולת לתקשר אתך כאוות נפשי וחוסר יכולת לתפקד במהירות וביעילות שאני אוהבת.
לפחות אתה לא רואה אותי במצבי הצולע/גורר רגל/ מקפץ
אוף אולי תבוא ותענה אותי כבר בעינויים שאני כן אוהבת??♥️
זה היה בוקר מתסכל עד דמעות.
מקפצת/גוררת את הרגל שאמורה לנוח, מקללת את עצמי על חוסר הזהירות,על האצבע השבורה, על הכאב, על איך אנעל את הנעליים היפות שקניתי לחתונה
הבישולים של שישי סופר מאתגרים וגם ככה צמצמתי אותם למינימום
כוס נשברת
האצבע מונחת על מכסה רותח
ומדי פעם אני מניחה את הרגל לא נכון ורואה כוכבים
בא לי לצרוח
ואתה כל כך רחוק וברור לי שבימים הקרובים בקושי נוכל לתקשר אבל אתה כותב תנוחי!!!
וסימני הקריאה מעלים חיוך על הפנים סופסוף.
רק שתדע שיש מלאאאא דברים שאני כן יכולה לעשות בזמן שהרגל במנוחה♥️
מרוחה כבר שעתיים במיטה בתחושה שדרס אותי אוטובוס, לא אומר שלא העברתי חלק ניכר מהשעתיים האלה בלדמיין אותך פה.
את היד שלך לופתת את הגרון
צובטת את הפטמות
את החיבוק
את הזין שלך עמוק בתוכי
מה בסך הכל ילדה חולה צריכה אם לא מלא תשומת לב מאבא שלה...
אני נכנסת הביתה כמו רוח סערה, התכשיטים הוסרו כבר במדרגות, התיק נזרק על השולחן.
אני לא יודעת מתי בדיוק תגיע ואני מאבדת את זה לרגע, עומדת בחוסר אונים במסדרון ולא מחליטה אם קודם להדליק מזגן בחדר או קודם למקלחת.
אני צריכה את הטקס הזה, השלב שבו אני משילה מעלי את העולם שבחוץ, את מי שאני מבחוץ ונותנת את מלוא המקום לאני האמיתי שלי, זו שרק אתה מכיר.
מרוב שאני בטירוף אני לא שמה לב שבאוטומט סגרתי את הדלת גם עם הבריח אבל כשאני פותחת לך ותוך דקה אני מוצמדת לקיר במסדרון (פעם שניה שאני בחוסר אונים במסדרון הזה תוך חצי שעה), בכלל לא אכפת לי שככה יצא.
הקרבה אליך, הריח שלך, המגע שלך, הקול הזה שלך הכל מטריף אותי, בא לי שלא תשחרר אותי אף פעם
אחר כך אתה שולח אותי לחדר שלנו, לחכות כמו שאמרת מלכתחילה, האוזניים שלי שומעות את החגורה נשלפת והלב שלי מנסה להחליט אם הוא נעצר או מתפרע, החגורה נכנסת לפעולה ואני שוכחת מהלב שלי.
הצינור מחליף את החגורה ואז המברשת(חייבת לזכור להחביא אותה כשאתה בא) ואתה שואל אם אני זקוקה לעוד ואני לא יכולה לענות כי הבכי שהייתי כל כך צריכה משתחרר ואתה אומר בשיא הטבעיות שאתה אוהב לזיין את הפנים שלי כשאני בוכה ומיד עושה את זה.
ההמשך ממלא את הלב שלי עד גדותיו, חיבוק ופריקה של הדאגות והמתח באוזניך
נשיקות ונשיכות וליקוקים ומהתחלה
ולהתאפק יפה לצידך על הספה בסלון בזמן שאתה בשיחה חשובה
וקפה ועוד חיבוק ונשיקה
ובא לי עוד ועוד ועוד אותך וממך
♥️
הריח שלך
הטעם שלך
המגע שלך
המינון של כאב ורוך
של בכי משחרר שכל כך הייתי צריכה
החיוך
הסטירה
החיבוק
הנשיכה
כל מה שהוא אתה
פשוט מדוייק לי
אוהבת אותך
