לפני שנתיים. 2 בספטמבר 2022 בשעה 10:57
זה היה בוקר מתסכל עד דמעות.
מקפצת/גוררת את הרגל שאמורה לנוח, מקללת את עצמי על חוסר הזהירות,על האצבע השבורה, על הכאב, על איך אנעל את הנעליים היפות שקניתי לחתונה
הבישולים של שישי סופר מאתגרים וגם ככה צמצמתי אותם למינימום
כוס נשברת
האצבע מונחת על מכסה רותח
ומדי פעם אני מניחה את הרגל לא נכון ורואה כוכבים
בא לי לצרוח
ואתה כל כך רחוק וברור לי שבימים הקרובים בקושי נוכל לתקשר אבל אתה כותב תנוחי!!!
וסימני הקריאה מעלים חיוך על הפנים סופסוף.
רק שתדע שיש מלאאאא דברים שאני כן יכולה לעשות בזמן שהרגל במנוחה♥️