סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tailor made

בלוג זה שלי ובהתאם לכך יכתב בו כל מה שבא לי.
שלי מהבית. רק שלי.
אם לא מעניין לכם? עברו הלאה
אם יש לכם תגובה שתעצבן אותי? תחסמו
אם לא נאה לכם? לכו תזדיינו סקס ונילי משעמם
לפני 5 שנים. 9 במרץ 2019 בשעה 15:01

נגיד שהייתם קוראים טור בynet או הארץ או ישראל היום או הדיילי מייל (מה שעושה לכם את זה), הכותרת של הטור הייתה: אהבה- מסתבר שיש רק דרך אחת נכונה לזה.

כותב הטור היה מגולל בפניכם את ה- מניפסט שלו, קיימת רק דרך אחת לאהוב, הדרך שלו (ושל כל מי שמבין משהו מהחיים שלו).

למשל יהיה כתוב שם שאוהבים חייבים להינשא זה לזו או זה לזה

למשל יהיה כתוב שם שאם אוהבים באמת וזה לא סתם איזו אשלייה זולה, לא רבים אף פעם, כי אוהבים אמיתיים פשוט לא יגיעו לזה

למשל יהיה כתוב שם שלאהבה נכונה יש מערכת כללים ברורה, אצל כל זוג, בכל העולם.

בראש השנה הולכים לאמא שלה

בפסח לאמא שלו

לא אסור לשנות את זה גם אם אמא שלה בכלל בחו"ל בראש השנה!

פעם בשבוע האישה תקבל עיסוי רגליים מושקע מבן זוגה (כן. גם אם היא שונאת שנוגעים לה ברגליים, אלה הכללים של אהבה אמיתית!)

פעם בשבוע הגבר יראה כדורגל עם בירה וגרעינים ובת זוגו תלך לחדר אחר ולא תפריע לו בספייס הזה (כן גם היא חולת כדורגל ומבינה יותר ממנו. ככה זה באהבה אמיתית!)

כותב הטור יסביר לכם שזה בסדר אם לא ידעתם עד היום, בשביל זה הוא פה, להציל אתכם מן הבורות של עצמכם.

ליידע אתכם באילו שמות חיבה ראוי להשתמש באהבה אמיתית, מה מותר לעשות יחד ומה מבזה את אחד מבני הזוג.

לסיכום, יכתוב כותב הטור, אהבה זה לא משהו שכל ארחי פרחי וזוגתו יכולים להמציא לעצמם וטוב תעשו אם תתיישרו מיד לפי הקו הנכון, הקו שלו.

 

מגוחך לא?

אז ככה זה עם בדסמ וכל מיני גאונים פה.

 

לפני 5 שנים. 9 במרץ 2019 בשעה 7:03

איפה כל החברות שלך?!?!?!

יש 428 זוגות גרביים זהות ואת עדיין צצת פה בודדה אחרי הכביסה!

(ולמה את גורמת לי להשתמש בשיר של עומר אדם???)

 

 

לפני 5 שנים. 8 במרץ 2019 בשעה 9:35

"כשאני משתמש במילה", אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שבו אני בוחר בשבילה - לא פחות ולא יותר".
"השאלה היא", אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים".
"השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי יהיה האדון - זה הכול".

לואיס קרול/אליס בארץ הפלאות

 

 

לפעמים אנחנו שבויים כל כך ב'מילים' שאנחנו שוכחים שהן המצאה של בני אדם, הן כלי שנועד לשרת את התקשורת בינינו.

יום האישה- קבלי פרחים או יחס היום ותרגישי במרכז העניינים (אני מקצינה, לא להתעצבן)

ומה לגבי שאר הימים? 364 לא ימי האישה?

שטויות. בכל יום בשנה אני חוגגת את הנשיות שלי, את הכוח שלי בחיי, את הבחירות שעשיתי, את הנצחונות, כן גם את הקשיים שאני בוחרת להתמודד איתם, את שלל הרגשות שאני זוכה לחוות.כן בחרתי להתגרש ושמעתי לא מעט " חבל" ו"איך תסתדרי?" וכל מיני כאלה, כן הוטרדתי מינית וכן בחרתי לא לוותר אפילו שהייתי רק חיילת והוא איש קבע. ניצחתי אז בשביל כל אותן בנות שהיו לפני אבל בעיקר בשבילי וידעתי שאני יכולה הכל, חזקה, אישה, ומאז אני שומרת את הידיעה הזאת צמודה לליבי, אני האדון של חיי. (למרות שלפני שבע שנים הפכת אתה לאדון של ליבי נפשי וגופי ובגדול חיי💗)

בתוך האישה שאני יש הרבה דמויות כי זו משמעות המילה עבורי- אישה בוגרת ובשלה, ילדה מתפעלת, אמא לפעמים טובה לפעמים פחות, מנהלת לפעמים טובה לפעמים ביצ'ית, חברה, אחות, בת.

כל אחת והסגנון שלה, כל אחת והצרכים שלה וכולן חלק מהיותי אישה.

יום האישה...צמד מילים שכל אחת יכולה להעניק לו משמעות משלה אבל לכולנו מגיע לזכור ושכולם יזכרו שאנחנו נהדרות גם ב'364 לא ימי האישה'

🌹

 

לפני 5 שנים. 8 במרץ 2019 בשעה 6:44

(נראה שהניינטיז חוזרים עם הדיבורים על דילן מקיי ועם יונייטד שמנצחת בתוספת הזמן אז למה לא מעריב לנוער...)

 

לאחרונה כמות המרמור פה עולה על גדותיה.

מסתבר שיש פה הכל חוץ מבדסמ

אה וגם כל הגברים שקרנים וכל הנשים נצלניות

וגם מי שכן מביע עניין בבדסמ עושה את זה לא נכון

וגם יש פה רמת שיפוטית כזאת שראוי יותר לקרוא לאתר: צדקנים בעלי רמת מוסר של אלוהים וכל השאר זה פיכסה

אז מעריב לנוער יקר, אם קראתי (בטעות) אי אילו פוסטים מתמרמרים/צדקניים כאלה יתכן ונדבקתי בכל השיפוטיות המתמרמרת הזאת?

 

 

ותכלס הניינטיז היו העשור הכי טוב ever ואני בכלל הייתי בצד של ברנדון וסולשיאר תמיד היה המחליף הכי טוב

לפני 5 שנים. 6 במרץ 2019 בשעה 18:11

כבר תקופה שאני מוטרדת מהאפשרות שהבנים יחטטו בחדר שלי.

הם כבר בגיל שאני עשיתי את זה בחדר של אמא שלי, גיל התבגרות, גיל סקרנות, גיל של כל מיני

השבוע פתאום נזכרתי בכספת שתקועה במחבוא ללא שימוש וללא קיבוע, זו שפעם שמרה את האקדח.

תוך שניה (כלומר הרבה שניות, היא כבדה ממש) היא הועברה לחדר שלי והתמלאה אוצרות 

ומאז אני רק חושבת על הפורץ המאושר שיגלה כספת מלאה ולא מקובעת.

מקווה שאתה חובב בדס"מ פורץ😉

לפני 5 שנים. 6 במרץ 2019 בשעה 7:49

אני יותר מנשלטת עבורך ( אמרה בצניעות רבה) ולכן זה הפתיע אותי אתמול שזה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשדיברנו על מה שלא בא לי לדבר עליו.

שזה שבחרתי כן לספר לך זה הכי רגע של נשלטת, זה הכי מהמקום העמוק בלב שלי, מקום שבו גם אם לא בא לי או שאני חוששת מהתגובה שלך אני בוחרת לבטוח בחוזק של הקשר, בוחרת לבטוח ברגשות שבינינו, בזה שאתה תמיד מכוון לטובתי ובזה שאתה אדון ואבא ושליט בחיי.

 

וזה לא משנה שזה היה דבר טיפשי

וזה לא משנה שאני עצמי יודעת שיש דברים שאי אפשר לשנות או שיש דברים שנובעים ממשקעי עבר אצלי.

בחרתי לענות לך אי אז לפני שנים

בחרתי לוותר על כל המגבלות שאיתן התחלנו את הקשר

בחרתי לשים את הלב הגוף והנפש בידיך

ומעולם לא הצטערתי על הבחירה הזאת

תדע שגם ברגעים שקשה אני תמיד בוחרת בסוף לספר לך, לשתף אותך, להתקרב אליך יותר

 

רגע של נשלטת,

שלך.

לפני 5 שנים. 5 במרץ 2019 בשעה 13:51

פיצי כועס עלי

הוא יצא כועס בבוקר ועדיין כועס עכשיו

בגללך לא שיחקתי עם אף אחד בבית ספר, לא רציתי כלום. שתדעי שנדבר על זה בערב שתבואי

 

 

 

לידיעתך...אני חושבת ששיתוף הפעולה שלך עם השתול עבר את הגבול😂

 

לפני 5 שנים. 5 במרץ 2019 בשעה 5:02

 

אבא- אוטוקראטור (שליט אבסולוטי ביוונית, אין בכל קורס לומדים מידע רלוונטי)- אינקוויזיציה- אוטו דה פה
(דרקולה וטורקדמה
roled into one oh utter joy)
ואז מזרם המחשבות הזה לפני השינה אני מצחיקה את עצמי שזה נשמע כמו איזה חי צומח דומם בדסמ"י

פטיש:

כלי משחית:

משחק תפקידים:

עונש מנטאלי:

משימה:

צורת פניה לאדון/ מלכה:

כינוי לנשלט/ת:

 

 

 

מה אתה עושה לי...מה??
אני משוכנעת שאף אחד לאורך ההיסטוריה לא חשב על אוטו דה פה בחיוך כזה😊

לפני 5 שנים. 4 במרץ 2019 בשעה 17:38

אם נעוות קלות את אנה קארנינה.

 

אבל לא אכפת לי ( והכי מפרגנת לכל המאושרות מכל הלב), אכפת לי רק מהעולם של שנינו.

מהיכולת שלך להעיר אצלי את כל מנעד הרגשות

מהאהבה שאתה מפגין בשפע כזה

מהקפדנות המופלאה

מסימני הקריאה

מהכח שיש להצלפות שלך

מהכח שיש למילים שלך

מלשבת ולפטפט על קפה במיטה שלנו

מלצחוק אתך

מהאהבה שקושרת אותי אליך

והתשוקה

וההערכה

היה מדהים הבוקר וכן אני אומרת את זה אחרי כל פעם, אבל זה העניין, זה פשוט נכון.

זה לא מפסיק להתעלות, להתחזק, להתקרב, לגרום לי לעמוד נדהמת מול הדבר הזה שלא העליתי על דעתי אי אז

אוהבת יקר שלי

 

לפני 5 שנים. 3 במרץ 2019 בשעה 17:33

אני שוקלת בהחלט להפסיק להשתמש במילים האלה עם הבנים שלי אחרי שאמרת לי אותן היום.

אמא'לה...ואני אפילו לא עשיתי שום דבר

(חוץ מאולי בחלום וגם את זה אני לא זוכרת😰אוף עם החלום הזה)

 

מדהים.

מצד אחד אני מרגישה בדיוק כמו אי אז בתחילת דרכנו לפני שאנחנו נפגשים: לב דוהר פרפרים על קוצים אנדרנלין מטורף

ומצד שני אני מרגישה את הדרך הזאת שעשינו לפני שאנחנו נפגשים: הביטחון בנו, במקום שלי בחייך, הידיעה שתמיד יבוא החיבוק העוטף וההרגשה הזאת שאני הכי יקרה לך

 

שיבוא כבר מחר!😊