|
|
|
חמודה, איך הגעת למצב שאני הקול השפוי בחייך?!
וברצינות...כשאני מקשיבה לבלגן הבלתי נגמר שהוא החיים שלך אני מבינה באיזה מקום טוב אני.
אבל אז היא מחליטה להתעלות על עצמה ומחמיאה לי: את נותנת עצות של כלבה קרה ומפוכחת. זה ממש עוזר לי, תודה!!!
שמחתי לעזור😁
יפה וחכמה וצעירה ורזה
את גם האמא הכי טובה בעולם
כן. הילד הזה יגיע רחוק.
לורה:שלום מדברת לורה מוועדת המינויים של הכלוב
דוםדינוזאורלאראיתכמוני: את צריכה לפנות אלי בהוד מעלתך
לורה: אתה לא מבין. אני מוועדת המינויים של הכלוב, קראתי את הפוסט הראשון שפרסמת ארבע שניות אחרי שפתחת פרופיל (אגב מתה על הניק! כל כך מקורי) ופניתי אליך כדי לעדכן שתפקיד האידיוט התורן של הכלוב תפוס כרגע
דוםדינוזאורלאראיתכמוני: מה זאת אומרת?
לורה: זאת אומרת שאני יכולה לרשום אותך ברשימת ההמתנה, קח בחשבון שיש לפניך 5978 אנשים בתור אבל היי, זה תפקיד שחייב להיות מאוייש 24/7 אז בסוף תורך יגיע
דוםדינוזאורלאראיתכמוני: אבל אני פה כדי לוודא שכולם יודעים מה זה בדסמ אמיתי
לורה: כן כך גם 5900 איש מתוך הרשימה שלי
דוםדינוזאורלאראיתכמוני: אבל אני פה כדי לוודא שכל הבוגדים ישרפו באש הגיהנום
לורה: אני יכולה גם לרשום אותך לרשימת ההמתנה של הותיקן אם זה עוזר, אבל שם תחכה יותר
דוםדניזאורלאראיתכמוני: אבל אני האידיוט הכי טוב שהיה פה!
לורה: המקסימום שאני יכולה לעשות הוא לדבר עם כלובי שתחליף ניק כבר היום, יש לך מזל! הניק 'האידיוטהתורן' פנוי
דוםדינוזאורלאראיתכמוני: תגידי לי את יודעת מי אני???
לורה: כן. יש לי מושג די ברור בדיוק מי ומה אתה
*** כל קשר בין הדמויות למציאות מקרי בהחלט (פשוטו כמשמעו)
'אבל את אמא שלי'
'תוכיח'
'אמא'
'מה?'
'רואה?!'
'ילד מתחכם'
'אני שתי טיפות מים שלך'
והוא כל כך גאה ומרוצה מזה שאין לי ברירה אלא להיכנע ולנצח אותו בעוד כמה סיבובי טאקי
שילמד!
😉
אלאניס מוריסט שרה לי בפול ווליום head over feet
ואני מגוונת את מסלול ההליכה ועוברת דרך הבניין שסבתא שלי ודודה שלי גרו בו, נזכרת בפעם האחרונה שהייתי בו, כשסבתא שלי נפטרה,
מיד חושבת שממש אז הכרנו, בינואר הכי קר וגשום שאני זוכרת, מחשבה מובילה למחשבה
שיחת הטלפון הראשונה ואיך רעדו לי הידיים כשעצרתי בצד הדרך לדבר
להיפגש בפעם הראשונה בחטף, לקוות שאמצא חן בעינייך, שהקסם שהתחיל בטלפון יתורגם גם למפגש פנים מול פנים, איך הייתי חייבת להזכיר לעצמי כשצעדתי לכיוונך איך הולכים- רגל אחת קדימה ואז השניה ושוב, יופי!
הפעם הראשונה בחוף
הפעם הראשונה בחדר סגור
הפעם הראשונה שהחדר שלי הפך לחדר שלנו
המחשבות מפליגות לפעם האחרונה.
המפגשים שלנו תמיד מפתיעים אותי בעוצמתם ומדי פעם יש אחד שנקרא אצלי עליית מדרגה, התקרבות מיוחדת נוספת.
כמה אפשר להתקרב? מסתבר שאין לזה סוף
אני חיה תמיד
אבל כשאתה נכנס לחדר אני חיה במקסימום
אני מרגישה אליך תמיד
אבל כשאתה איתי הלב שלי עוד יותר יוצא אליך
אני חזקה תמיד
אבל כשאתה מולי אני כל יכולה
הקשר בינינו הוא דרך, מסלול, בכל פעם נשמתי נעתקת מהנוף רק כדי לגלות בפעם הבאה שאם עולים יותר גבוה, הנוף נעשה עוד יותר עוצר נשימה
מחשבות כאלה שמנעימות לי את ההליכה❤
פשוט כי יש אי הבנות מסתבר;)
כל פוסט שלי שמתחיל במילים 'בא לך'
כל פוסט שלי שמתחיל במילים 'בא לי'
כל פנטזיה
הצעה
מחשבה
רצון
חשק
ושאר ירקות
מכוונים מתכוונים
מיועדים
שייכים
לאחד ויחיד.
https://thecage.co.il/profile/14656
פשוט הובא לידיעתי שאני לא ברורה...
כן, אני הבעיה פה.
בא לך?
סטודנטית כזאת זחוחה, בטוחה בעצמה שהיא תלמידה מצטיינת.
כזאת שיושבת לפני המבחן בכיתה ושקועה בספר קריאה כי היא יודעת שהיא טובה
כזאת שהמשגיחה אומרת לה שזו פעם ראשונה בכל שנותיה שהיא רואה סטודנט בא למבחן עם ספר
כזאת שעונה שמה שאני לא יודעת עד עכשיו כבר אבוד ושספר זה הכי מרגיע
כזאת שאומרים לסטודנטים האחרים שממתינים לבחינה שכדאי להם ללמוד ממנה
בר מוח כזאתי
בא לך לזיין אותה כפופה על השולחן בכיתה?
או אולי כנגד הלוח האינטרקטיבי שאסור לצייר עליו בטוש אבל בטוח מותר לסמן עליו סטודנטיות מצטיינות
אז בא לך?
כי לסטודנטית הזאת (עוד שני סמסטרים!!) ממש בא שתזיין אותה.
בבקשה❤
בהודעות הראשונות שלנו שאלתי אותך איך קראו לך נשלטות עבר שלך,
שמות חשובים לי, למילים יש משמעות עצומה
ענית מה שענית וזה נחקק לי בזיכרון היטב
למילים יש כוח.
אדון שלי
אבא שלי
האדמה המוצקה שלי
רכבת ההרים שלי
תשוקה שלי
עולם ומלואו שלי
אהוב שלי
שלי.
ערב ראש השנה
אני- קוביות של ירקות בתנור ברוטב צ'ילי מתוק, אורז בסמטי אחד אחד, סלט עלי בייבי רימונים ופקאן מסוכר, צלי בקר, פטריות מוקפצות, קינוח אצבעות שוקולד וקוקוס עם שמנת מתוקה, שני סוגי יין
חג שני סוכות
אני: אמא תכיני שניצל וצ'יפס אנחנו באים
אז הלכנו אתמול לפסטיבל הסרטים. אנחנו נפגשות פעם ב...
אבל פסטיבל הסרטים וסושי לפניו זה קדוש.
כרגיל בחרנו (כלומר בחרתי) סרט בריטי להפליא והורדנו את ממוצע הגילאים בסרט ב20 שנה לפחות (יופי של דרך להרגיש צעירה), היה איזה רגע שהאולם החשיך והתמלא שיעולים וכחכוחים ואלוהים יודע מה ולחשתי לה שיש מצב שאנחנו חוזרות מפה עם דבר או איזו מגיפה אחרת, זה יצא קצת פחות לחישה ממה שתכננתי ושתינו נתקפנו פרץ צחוק כאילו אנחנו בנות 15 ולא 40 (כמעט!).
הסרט היה מקסים לגמרי, צוות שחקנים נפלא (אה, זה היה באחד ההארי פוטרים, גם זאת הייתה, גם זה! טוב די חנונית הארי פוטר שכמוך)
במרכזו אישה שמגלה אחרי 35 שנות נישואין ורגע לפני שבעלה פורש לפנסיה חלומית שהוא בוגד בה כבר שנים עם חברה טובה.
היא מסתלקת מהבית בכפר במחוז סנוביםלמותשייר (הייתי מסתדרת שם יופי) לאחותה שנתקעה אי שם בסיקסטיז בלונדון
זה סרט על שינוי מסלול בחיים, על הבחירות שבוחרים, על למצוא את עצמך, על כאב וחברות ואהבה, על פרידות מכל מיני סוגים
בשלב כלשהו אני בטוחה שהייתי אמורה להרגיש משהו בשלב שבו היא שפכה את הלב ואמרה שאחרי מה שהיא עברה, היא לעולם לא תהיה ה'אישה האחרת' עבור אף אחד
אבל אני חסרת תקנה בענייני מוסר (השכל) וכל מה הרגשתי זה רצון עז להיות אתך ברומא, כמו הדמויות בסרט.
מצד שני רציתי גם להיות אתך בסירת נהר בתעלות לונדון בדרך למסע לצרפת כמו בסוף הסרט
מצד שלישי השורה התחתונה הייתה שהאושר יכול להגיע בכל שלב בחיים ובדרכים מפתיעות וזה מוסר השכל שהפנמתי כבר מזמן
בקיצור, היה כיף כרגיל וכל דבר גרם לי לחשוב עליך❤
