לפני 3 שנים. 18 בפברואר 2021 בשעה 12:51
זה לא מפסיק להפתיע אותי, הדרך שבה אתה מזהה למה אני זקוקה גם בלי שאגיד.
דברים השתנו מאז שהכרנו, מאז הימים הראשונים ההם,אבל כבר אז זיהית כל כך במדויק מה אני צריכה, ואני עוד לא ידעתי לדבר את זה, להסביר את זה לעצמי.
אתה לא מעניש, ובאמת שאתה חייב להודות שאני ילדה טובה בדרך כלל, אבל אתה יודע בדיוק מתי אני צריכה את היותר,את הקפדנות, את הטלטלה (ומתי את הרוך והרכות)
לפעמים נראה לי שאתה יודע לקטוף מהמחשבות שלי גם מילים שלא נאמרו,מחשבות שעדיף לא להוציא אל אור היום. קוטף אותן ויודע בדיוק מה ואיך לעשות עם הידע הזה.
אנחנו קשורים,מחוברים (כן,מרשה לעצמי להגיד את זה כי הרגשות והתחושות הדדיים ואני בטוחה בנו במאת האחוזים), משדרים על תדר משלנו
הלוואי שכבר יגיע הרגע של החדר שלנו.
