או יותר נכון אהבה-אהבה-מדי פעם קצת שנאה, הכאב ואני.
והרי ככה בכלל הגעתי לפה. לא הבנתי או בעצם הכחשתי לגמרי את הצד המיני של זה,אני?! זה בכלל לא שייך למיניות, מגיל צעיר אני מפנטזת על זה.
על המשמעת והעונשים והקפדנות (אוחחח אלוהים כשאתה שם סימן קריאה בסוף משפט).
רק אתך עשיתי את הצעד הזה לנשיות שלי, לקבלה של המיניות, למגע, לתשוקה, להכל.
ופתאום נהיו לי יחסי אהבה-שנאה עם הכאב, פתאום יש פעמים שיכולת הספיגה שלי מזערית עד בסכנת הכחדה, לפעמים לא בא לי בכלל כאב (לא שמישהו שואל לדעתי תודה רבה).
אבל בחודש האחרון פתאום יש יותר אהבה משנאה ובא לי לספוג יותר,בשבילך ובשבילי
קיין, ענפים, שוט, מברשת, צינור (שטני!!) וסליחה אם החמצתי משהו
לספור
לבקש עוד
לבחון באיזה תנוחה כואב יותר
לתת לגוף לעכל קצת ולהמשיך
ובא לי את החיבוק של אחרי ואת הנשיקות שלך על הדמעות שלי
ואם אשאיל משפט מאוליבר טוויסט
?Please sir,may I have some more
❤
