טוב, הכותרת לא מדויקת, המעגל שלנו לא נסגר. בכלל אנחנו בצורת אינסוף❤
אבל אני בתחנה, אותה תחנה שעברתי דרכה רק פעם אחת בחיים, ביום שנפגשנו לראשונה בחדר מלון.
אז כן,זה קצת מרגיש כמו סגירת מעגל.
איזה בוקר ואיזה בונוס מתוק, לנסוע אתך עד כאן, להרוויח אקסטרה זמן אתך.
יקח לי זמן לעכל את הבוקר, להכיל את כולו, להתרפק ולשקוע ולשחזר, זה פינוק שאשמור לי לערב, לפני השינה.
זה כל כך נדיר שאני ממתינה לעונש אמיתי, כזה שאני יודעת שהבאתי על עצמי, אני לא נשטלת בראטית ואין לי צורך למרוד בך ולבחון אותך. הייתה סיטואציה והרגשתי שאני חייבת לנהוג כפי שנהגתי וידעתי שיהיו השלכות, לא התווכחתי שזה ראוי לעונש.
הימים האחרונים היו מיקס רגשות ותחושות, רצון שיגיע כבר הבוקר הזה,געגועים, תחושה שהתקרבנו עוד יותר, תשוקה וידיעה שאינה מרפה שלפני הכל יהיה החלק הכואב, ולא בקטע נעים.
היה מופלא היום, כן, גם החלק הכואב שאיפשר לי להתפרק בסוף בחיבוק שלך ולהרגיש שנסלח, להרגיש ילדה טובה שוב.
רצף של תמונות מענגות מסתחררות לי בראש
רצף של גמירות (די בטוחה ששיא חדש ונראה לי שאני צריכה עירוי נוזלים...)
רצף של תחושות
איך מצאת דווקא אותי ואני עניתי דווקא לך?
יש ניסים❤
Love you
