לפני שנתיים. 7 במרץ 2022 בשעה 11:21
או משהו שיגרד אותי מהמצב הנוזלי/נמס שלי♥️
אם נתחיל מ(כמעט) הסוף אז מי היה מאמין עד כמה טבעי ונכון ונוח לי לשכב אתך ככה חבוקה,מלופפת בך ואתה בי.
מי היה מאמין שאחכה לרגע הזה,לאינטמיות הזאת.
מכל הדברים שפעם חשבתי שפגומים בי, זה כנראה באמת היה פגום, לא לרצות בזה, לא לדעת עד כמה זה חלק מושלם וטבעי של אינטימיות.
ההתחלה? מרטיבה, מענגת, גורמת לי לחייך לעצמי בלב...איזו קולנית אני.
האמצע? כואב, אלוהים כמה זה כואב,
השוק הראשוני שלא ראיתי את המברשת ביד שלך, לא ציפיתי להתפוצצות הזאת של הכאב,אבל כשאתה אוסף אותי לחיבוק ומנשק את הדמעות הכאב נהיה מתוק כל כך שזה כואב יותר.
רצף של תמונות שאני כבר מחכה ללפני השינה להתמכר אליהן
אני מעליך, אתה מעלי, חבוקים, קרובים, כאב ועונג וצחוק ועוד עונג, ופטפוטים וקפה ועוד עונג.
העולם נסוג לשוליים ויש רק אותך ואותי.
Love you
♥️
